תספורת

למה תמיד רק אני צריך להסתפר? ״כי אתה כבר נראה כמו בת״. זה מה ששמעתי מגיל קטן. אז מה אם אני נראה כמו בת, אני אוהב לשחק במשאית. ולא כל בחירת צבעים מתאימה לי. האיש והאישה בסוף יאמרו לי מה ללבוש כי הם אחראיים עליי, אבל דעו שאני מתנגד נחרצות לחום ושחור. האיש עם המספריים אוהב להושיב אותי ואז להגביה את הכסא, שארגיש מיוחד. גבוה מעל כולם. והחפיפה, איך אני אוהב אותה. לפעמים אני חושב שאנשים הולכים אליו רק כי הם לא יודעים. אני עדיין לא יודע לחפוף לעצמי. אני רק יודע להכניס סבון לעין, או לפה. הגננת שוש לימדה אותנו שאין צורך לטעום את השמפו כדי לדעת אם הוא מוכן. הוא מוכן. אבא שלי רוצה שאני אלמד להיות נגר כמוהו. אני לא רוצה והראש שלי מוטה לצד. אז הוא כתגובה, מעקם את אמצע הפנים שלו. לאחרונה הראש שלי מוטה המון לצד. שעועית אדומה ולבנה, שינה בלילה, מפגש רנדומלי עם עמיתים לגן והאויבת הגדולה ביותר, המבוגרת שתמיד צועקת על האיש והאישה. פעם שמעתי את השם שלה. סבתא. השניים הראו לי פעם תמונות ישנות של הדבר הזה- סבתא. והיא הייתה נראית נחמדה, אז למה זאת שמסתכלת עליי מפחידה?