מבוא לבזבזנות, ממשלת ישראל

איך להתחיל..

אז במסגרת מחקר מקצועי שביצעתי, בנושא איך להפוך להיות אפקטיבי ויעיל יותר, כמהנדס תוכנה ומוביל צוותי פיתוח, נחשפתי למסמך סיכום של: "הועדה לבדיקת פרויקטים גדולים של פיתוח תוכנה בממשלה (2010)"

הוועדה הוקמה לאחר שדוחות חמורים שפרסם מבקר המדינה (דוח שנתי 58א, לדוגמה), הצביעו על אחוזי כשלון גבוהים במיוחד פרויקטי תוכנה גדולים של ממשלת ישראל. כישלונות שהובילו להפסדים של מאות מיליארדי שקלים לציבור הישראלי, החל בשנת 2000 ועד היום. (כן.. חלק מהפרויקטים נמשך עד היום)

תפקידה של הוועדה היה לבדוק, מדוע פרויקטי התוכנה שהובילה ותקצבה ממשלת ישראל באותן השנים, חרגו במאות אחוזים מהתקציב וממסגרת הזמן כפי שקבע עבורם משרד האוצר.

הוועדה עצמה מסכמת בין השאר: "בשנה האחרונה (2010) נרשם השיעור הגבוה ביותר של כישלונות בעשור האחרון, החריגה בעלויות מגיע בממוצע ל 200%"

ככול שאני חוקר ומעמיק אני הולך ומגלה ש"המסמך המסכם" הוא רק תחילתו של הקרחון.

ולכן בכוונתי לפרסם סדרת מאמרים מקצועיים, בהם אציג בצורה מדעית מהו המחנה המשותף, שהוביל לכל אותן הכישלונות, בכל אותם הפרויקטים.

בין השאר אציג והתייחס לפרוטוקולים, כפי שנדונו מתוך הועדה לענייני ביקורת המדינה, ועדת המדע והטכנולוגיה, החלטות ממשלה, תקציבי אוצר, וכל מידע אחר שפגשתי ועוד אפגוש בדרך.

הפרויקט הראשון שאותו אסקור יהיה כנראה פרויקט שנקרה מרכב"ה (ולא מדובר בטנק המרכבה!)

פרויקט מרכב"ה (מערכת מחשוב רוחבית כוללת במשרדי הממשלה) הוא פרויקט יומרני של ממשלת ישראל שהחל ב 2002 ולא הסתיים עד היום.

• הוערך תחילה בסכום 120 מיליון ש"ח והיה אמור להסתיים ב 2004
• בשנת 2005 פורסם דוח מבקר המדינה 55ב, הבוחן את פעילותו של פרויקט מרכב"ה. הדוח חושף שורה ארוכה של אי-סדרים בניהולו.
• בהמשך החליטו שהפעם עם השקעה של 375 מיליון שקל הוא יוכל להסתיים ב-2006.
• תכנית עבודה מתוקנת שהוגשה הפעם בהשקעה של 635 מיליון שקל, הייתה אמורה להביא לסיום הפרויקט ב-2010
• הפרויקט נמשך עד היום, וכנראה בזבז כבר כמה עשרות מיליארדים של שקלים.

הפרויקט היה אמור לארגן מחדש את משאבי הכספים, כח האדם, הנכסים והלוגיסטיקה של עשרות המשרדים ויחידות הסמך, לרבות ניהול מערכת התמיכות הכספיות שלהם באלפי גופים ציבוריים בישראל.

באמנת היסוד של הפרויקט ובמסמך שניסחה ועדת ההיגוי העליונה באוקטובר 2004 נקבעו המטרות האסטרטגיות של הפרויקט, ובהן הקטנת הוצאות בעת ביצוע הפעילות הממשלתית; שיפור רמת השירות; השבחת יכולת המנהלים והעובדים בממשלה; יישום עקרונות הרפורמה בחשבונאות הממשלתית; אינטגרציה בין תחומי פעילות שונים - כספים, ניהול נדל"ן ומשאבי אנוש.

(פרטים מלאים ומדויקים בהמשך.., בפרסום נפרד)