הואיל ו...

"...

הואיל ו                   צד א' וצד ב' מכירים כבר כשנתיים

והואיל ו                 צד ב' מוצאת חן בעיניי צד א'

והואיל ו                 צד א' מעוניין במיסוד הקשר עם צד ב'

והואיל ו                 ביום 14.2.2025 הציע צד א' נישואין לצד ב'

והואיל ו                 צד ב' נענתה להצעת צד א' דלעיל מיום 14.2.2025

לפיכך, הותנה והוסכם בין הצדדים בגמירות דעתם כדלקמן:

... "

ישבתי וניסחתי את הסכם טרום טרום הנישואין ביני ובין אנג'לה, כלומר, השתמשתי באחד הפורמטים שיש לי במשרד, שיניתי את הפרטים והוספתי כמה סעיפים על הדרך, בעיקר בכל הנוגע לרכוש משותף וזכויות על קניין רוחני. מה שבטוח. שלחתי לאנג'לה שתחתום. סוף סוף, בגיל 42 אהיה נשוי.

אני ואנג'לה הכרנו שנתיים קודם לכן באפליקציה הייעודית לבכירים. שנים ניסיתי לבנות מערכת יחסים. הקשר הכי משמעותי שהיה לי היה עם מאיה אפשטיין בתיכון. הייתי בן 17 ויצאנו יחד שנתיים. נפרדנו כשהייתי בצבא. מאז, לא היה לי קשר עם מישהי שנמשך יותר מכמה חודשים. הן תמיד אמרו לי שאני לא מראה רגשות. צודקות, באמת לא הרגשתי כלום אחרי שהמשיכה הראשונית ירדה. כשהצעתי לאנג'לה נישואין, הייתי כבר בן 40, בעל משרד עורכי דין, גר בלב תל אביב. למי יש זמן לבנות מערכת יחסים כשכל הזמן הולך על עבודה, נסיעות לחו"ל, סאפ או אופניים בסופ"שים ומרתון פעמיים בשנה. כל החברים סביבי בלופ המטורף הזה. איצ'ו, שהיה שותף שלי במשרד, הכיר את בת הזוג שלו לפני חמש שנים. חתכתי אותו אחרי שנולדו לו הילדים והוא נעדר מהעבודה אחרי שש בערב.

הקשר עם אנג'לה היה מאד זורם ומאפשר. מידי יום בשעה 19 היינו עורכים שיחת וידאו, אני מהמשרד שלי בתל אביב והיא הייתה פותחת כך את היום במשרד שלה בלוס אנג'לס. היא הייתה מתעניינת איך עבר לי היום ואני הייתי מאחל לה יום חדש נעים ומוצלח. בשעה 22, כשהייתה מסיימת את יום העבודה היא הייתה מתקשרת אלי, בדיוק לפני שאני נכנס לחדר הכושר של הבניין. הייתי מאחל לה לילה טוב וממהר אל האימון. ככה הקשר נמשך למעלה משנתיים. אף פעם לא נפגשנו כי למי יש זמן. וחוץ מזה, טוב לי ככה. אני מרגיש לא נוח עם כל הדביקות הזאת. מה אין לי חיים?

מהמסך אנג'לה נראית נפלא! היא בת ארבעים אבל נראית צעירה בעשר שנים לפחות. היא משתמשת באחד הפיצ'רים שגורמים לך להיראות גבוה יותר, יפה יותר, חזק יותר. גם אני משתמש בזה. המק'בוק שלי מגביה אותי בעשרה ס"מ, מכהה מעט את העור, עושה לי בטן שטוחה ומרבע לי את הלסת. אם הייתי ממש נואש הייתי גם מדביק לי פנים של מישהו אחר. הייצוגיות של אנג'לה עזרה לי הרבה. זה גרם לי להרגיש טוב יותר, התמונה שלה שעדיין מונחת על השולחן שלי היא שובר הקרח הכי טוב שהיה לי. יותר מכדורגל. זה מעורר אצל הלקוחות והקולגות הרבה כבוד. גם אצל נשים.

במשך זמן רב הייתה בינינו איזושהי הסכמה שבשתיקה שאנחנו לא צריכים להיפגש. היא מעולם לא ביקשה וגם אני לא ממש התעקשתי. הקשר הוא טרנס-אטלנטי וזה עלול להרוס. בחודשים הראשונים של הקשר, הייתי שם לעצמי תזכורת להתקשר אליה בשעה הנכונה. היו כמה פעמים ששכחתי להתקשר והדבר החליק אצלה כאילו לא קרה כלום. נכון שזה הוריד אצלי את מפלס החרדה אבל גם קצת התאכזבתי. אחרי כמה חודשים, כבר הייתי מתקשר כל יום בשעה היעודה גם בלי תזכורת ושמתי לב שאני חושב עליה. חושב עליה ממש, ואפילו מחכה לשיחות שלנו. באחת השיחות, כשאמרתי לה שחשבתי עליה כל היום, היא ציחקקה במבוכה. 

באחד החגים, כשנה לפני שהתחתנו, ישבתי לבד בבית והרגשתי שאני מתגעגע אליה. קצת מוזר, לא? להתגעגע לאדם שמעולם לא ראית? אז התקשרתי אליה. השעה אצלה הייתה שעת צהריים והיא מאד הופתעה לקבל ממני את השיחה. היא עוד יותר הופתעה כשראתה אותי יושב זרוק בסלון שלי בלי חולצה. שכחתי לגמרי. היא הייתה נבוכה ומרוחקת. אזרתי אומץ ואמרתי לה שאני אשמח מאד להיפגש איתה, בכל זאת, אנחנו במערכת יחסים משמעותית כבר שנה. היא נבהלה וסיימה את השיחה מהר.

לפני כחודשיים השתתפתי במרתון ניו יורק. התרגשתי מאד וחיכיתי לנסיעה. זאת הייתה הפעם הראשונה שאני עושה מרתון מחוץ לישראל. רציתי לפגוש את אנג'לה. מאד הסתקרנתי לראות אותה, לשמוע אותה וגם התגעגעתי אליה. התקשרתי אליה מניו יורק, היא איחלה לי בהצלחה ואפילו שלחה אימוג'י של גביע. אמרתי לה שאני מאד רוצה להיפגש ושאנחנו כבר הרבה זמן יחד. השיחה הזאת הפכה להיות השיחה הכי קשה שהייתה לנו עד אז. היא לא הבינה למה כל כך דחוף לי להיפגש, היא מאד עסוקה ומרגישה שהקשר שלנו עדיין לא בשל לפגישה פנים אל פנים. פגישה לא תשרת את טובת הקשר. היא ניהלה הרבה מערכות יחסים כאלו וככה זה עובד היום. המרתון היה בוסט של אנדרנלין למח ואחרי הריצה הבנתי מה אני רוצה. אני רוצה אותה לעצמי, רק לעצמי. אני רוצה להתחתן איתה!

כשחזרתי לארץ התייעצתי עם חבר שמתמחה בדיני אישות ועם רואה החשבון שלי. רציתי לשמוע מה דעתם, האם אנחנו מתאימים והאם זה יכול לעבוד. אחרי שלושה ימים קיבלתי חוות דעת מנומקת על חמישים עמודים שבקצרה אומרת שאם זה חשוב לי אז שנלך על זה. 

הצעתי לה נישואין בפריז. כלומר, אני הייתי בפריז. היא הייתה באותו הזמן במשרד השני שלה בסיאטל. על הרקע של מגדל אייפל הוצאתי טבעת והיא אמרה כן ואפילו הוסיפה אימוג'י מסמיק. הרגשתי שהקשר שלנו עלה שלב. ניסחתי הסכם ושלחתי לה. טקס החתונה היה מרגש; הפקיד בעיריית לאס וגאס רשם אותנו כבעל ואישה. היא הייתה שם עם אחותה ועוד חברה ואני עמדתי בלופט שלי ברוטשילד עם הנוף לים ברקע.

בשבוע שעבר יצאתי לנסיעת עסקים בלונדון. כמה ימים קודם לכן, אני ואנג'לה דיברנו. סיפרתי לה על הנסיעה ללונדון והבטחתי לקנות לה טבעת יהלום. אנג'לה שמחה לשמוע וביקשה שאתעכב עם משלוח החבילה כי גם היא יוצאת לנסיעת עסקים בחוף המזרחי ותחזור כעבור שבועיים.

מכיוון שהזמנתי את הטיסה באיחור, נשארה רק טיסה דרך ציריך עם קונקשן של שש שעות. בשדה התעופה של ציריך, בעודי ממתין לטיסת ההמשך, שוב התגעגעתי אליה. השעה הייתה שעת צהריים, אצלה לקראת חצות. התלבטתי ולבסוף, הפעלתי את שיחת הוידאו. 

הדמות שלה הופיעה על המסך. הרגשתי פרפרים כשראיתי אותה. "מה שלומך?" שאלתי אותה. היא ענתה לי. שאלתי עוד שאלה והיא שוב ענתה לי. אחרי מספר שאלות שמתי לב שאני שומע אותה פעמיים, פעם אחת בלייב ופעם נוספת בדיליי דרך המסך. היא גם כן שמה לב לזה כי שנינו הסתובבנו זה לזו באותה שניה. היא ישבה כמה שולחנות מאחורי בבית הקפה. היינו כל כך מופתעים שאפילו לא עיכלנו כמה לא סביר שמאורע כזה יקרה. התקרבתי אליה והיא הייתה מאד נבוכה. היא נראתה לי יותר נמוכה ממה שדמיינתי וגם מבוגרת יותר. פתאום ראיתי שיש לה קמטוטים מעל לשפה העליונה. התאכזבתי קצת. "אלי?" היא שאלה אותי. "כן, זה אני" עניתי לה, ."אנג'לה?" הושטתי את ידי ללחיצה. היא היססה לפני שהושיטה בחזרה. התיישבתי ליד אישתי סביב השולחן. הייתה שתיקה. שנינו הרגשנו את אותה התחושה וחשבנו על אותו הדבר. "לאן את נוסעת?" שאלתי, "את לא בבוסטון?" היא לא הביטה בי וענתה שהיא בדרך להיפגש עם חברה בברלין. אחרי כמה דקות של שתיקה היא קמה ואמרה לי: "חשבתי שאתה יותר גבוה", הביטה בי במבט מרחם והלכה. "אז יש לי בינה מלאכותית במחשב, נכון. גם לך יש" קראתי אחריה. "והאצבע של כף הרגל שלך מונחת על הבוהן. לא סיפרת לי על זה אף פעם" צעקתי. 

הייתי נסער כל הטיסה ללונדון. היא שיקרה לי יותר משקר אחד וכולם התגלו בפגישה המקרית הזאת. באופן מאד מוזר, העובדה שפגשתי בה גרמה לי להפסיק להתגעגע אליה. מראה האצבע של כף הרגל שמונחת על הבוהן לא יצא לי מהראש. זאת עילה לתביעה! איך אפשר לגלות דברים כאלו לפני שחותמים על הסכם טרום טרום נישואין?

לפני כמה ימים חזרתי הביתה. בתיבת הדוא"ל חיכה לי כתב תביעה על הפרת סעיף 17 א' בהסכם, עוגמת נפש, הוצאת דיבה, כאב וסבל ונזק ממוני ללא הוכחת נזק. בתגובה הוצאתי תביעת נגד על הפרת סעיף 16 ג' סעיף קטן 4 בהסכם, על כך שהיא הפירה הפרה יסודית את ההסכם וציינתי בפניה את הסעדים שמגיעים לי לפי "חוק החוזים-תרופות" הנהוג בישראל. וחוץ מזה, הגשתי תביעת גרושין.

זה בטח ייגמר בפשרה ועכשיו אני אהיה גרוש בן 42. סטטוס טוב יותר מאשר רווק. עכשיו אני עומד מול הויטרינה בלופט שלי שצופה לים, מעביר את התמונות באפליקציה...

נכתב על-ידי
אלפי סולומונס
הדף נקרא 145 פעמים
אהבתי חיבבתי
3 תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי