דיאטה ובא לי למות

החלטתי לעשות דיאטה. החלטתי, נו, נגיד החלטתי. איך עושים דיאטה ?

חקרתי על דיאטות . נציגי שירות באינטרט שאלו אם הם יכולים לעזור. נחמדים, ממש נחמדים, הם הרי לא חייבים.

לקחתי 2 קורסים איך לעשות דיאטה באינטרנט , עם הסברים,מצגות , חומר שאני צריך לקרוא .לא קיבלתי ממש תכנית ,מתכונים וכזה. הנציגה הסבירה לי שאני רץ מהר מידיי וזה בדיוק למה אנשים מפסיקים את הדיאטה כי הם רוצים מהר, מהר.

אמרתי לה שהיא צודקת. היא אמרה שאני חמוד.

שאלה איך אני רוצה לשלם ועשתה לי מחיר , רק 7000 ש"ח ואם אעשה את תכנית ההמשך עם מתכונים לתזונה בריאה אקבל 10 אחוזי הנחה. הנציגה אמרה לי לקרוא ולהתמיד, שאלה אם אני מתמיד. אמרתי לה שאני מתמיד כל יום להתפנות לשירותים, חוץ מזה אני לא כל כך. היא אמרה שתשמח להיות עמי בקשר וניתקה. התקשרתי לשאול  מתי, אבל הפנו אותי למחלקת שימור לקוחות ואילו לא ענו . בטח , היא עסוקה. אנסה שוב , חשבתי, כל העניין זה התמדה.

בעבודה שמעו שאני עושה דיאטה . יפית  שנראית , נו, קצת יותר מלאה ממני ומתנשפת אמרה שאני חייב לעשות את דיאטת 22 הימים. שאלתי למה אני חייב, היא הביטה בי במבט של רוטוויילר ואמרה שהיא רעבה ושלא אסתבך איתה. "אוכלים כל חצי שעה משהו . גם בלילה."

"בטח , כל חצי שעה. מה אוכלים ?"

" אוכלים בצלחת קטנה , שהעין והבטן תתרגל למנות קטנות."

" נו, ויורדים ? "  היא הביטה בי במבט אמסטף .

ירון תפס אותי במסדרון שאל אם שמעתי על הדיאטה של שולי חנן ובנה לי תפריט הכולל אוכל שפג תוקפו , כי אוכל כזה לא מתעכל, ואתה מבין שמרזים מזה צ'יק צ'ק. הוא עצמו עושה את הדיאטה וישן בחדר המיון. מושלם.

"הכול בראש." אמרה לי רננה." הבעיה בראש. לא מה שאתה אוכל , אתה מבין ?"

" אז מה לאכול ?" שאלתי. 

"זה לא מה שחשוב. העיקר זה לנקות את הראש מדפוסים , להקשיב לעצמך." היא דיברה ודיברה ורציתי ללכת והיא הביטה בי בעיני קרוקודיל וחשפה שיניים חדות ושאלה למה אני לא מקשיב 

לה .

"חשבתי שאני צריך להקשיב לעצמי ..לא משנה." היא דיברה עד הצהריים.

בצהריים מוטי אמר לי להפסיק לאכול בשר.

זהבה אמרה שזה שטויות ושזה לא בריא לא לאכול בשר ואם אקשיב למוטי רק אשמין וזה בדוק .

"פחמימות, הבעיה היא בפחמימות." נענעה בראש זיווה.

"שומנים, מה בודקים בבדיקות בדם אם לא שומנים ?  אסור לאכול עם שמן." אמר קותי.

אני מתמיד, מקשיב לעצמי, עושה את הדיאטה לאט, אוכל כל חצי שעה בצלחות קטנות, מקשיב לעצמי ואוכל שקית של פחמימות, לא משנה מה. המוכרת במאפייה שמה לי בשקית אטומה. 

"מה שלא יודעים לא כואב." אמרה ובכתה כי גילתה שבעלה בגד בה.

האוכל שאני אוכל פג תוקפו או טעמו. אין טעם לחיים שלי. בא לי למות.

עוד לא ירדתי במשקל, אמרו  לי שלא זה העיקר, העיקר איך אתה מרגיש .בא לי למות . נראה לי שהאוזניים שלי קצת תפחו, גם הראש , מאוד, נעשה כבד, מלא , אולי מלא פחמימות, אולי שומנים, טוב, הכול בראש. אני מחכה , עוד חצי שעה אני צריך לאכול , לא חשוב מה.בא לי למות, הכול בראש.  

נכתב על-ידי
גילי רוזן
הדף נקרא 124 פעמים
אהבתי חיבבתי
2 תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי