הסוכן

שמעתי את הדפיקה בדלת ומיד הבנתי שזה הוא.

השעה הייתה בדיוק 08:30 בבוקר. כמו שקבענו. 

בעצם כבר היה 08:30.01. הוא איחר בשניה. הנחתי שהוא הגיע בדיוק ב08:30.00 ושנייה זה היה הזמן שלקח לאגרוף שלו לעשות את הדרך עד לפלדלת החומה שלי.

״יבוא״ עניתי באותו הרגע. בדלת עמד איש אפור. חליפה אפורה. פנים אפורות. ארובות העניים היו אפורות. אפילו האישונים.

״ניגש מיד לעניין״ הוא אמר והתיישב.

הוא דיבר חצי שעה, אבל שום דבר ממה שהוא אמר לא נכנס לי לראש.

הנהנתי כל כמה שניות. שלא ישאל אם משהו לא ברור.

״ועכשיו רק עוד עניין קטן, הביטוח הסיעודי.״

״זה עוד 39ש״ח בחודש, אבל זה מכסה אותך לחמש שנים של אי שליטה על הסוגרים, תשישות וכו׳״, הוא אמר בקול מכני כאילו הוא מקריא רשימת מכולת.

״רק 5 שנים?!״ שאלתי בחשש, אני מתכוון לחיות יותר מזה.

״עשינו חישוב שאנשים במצב סיעודי לא מחזיקים יותר מזה.״

זיעה קרה ירדה לי במורד הגב. קמתי.

ניגשתי לארון והזזתי הצידה את הספר של ״זן ואומנות אחזקת האופנוע״ שקיבלתי לבר-מצווה. הוצאתי את הגלוק, כיוונתי לו לראש ולחצתי בלי לחשוב פעמיים.

דם אפור זרם על הרצפה ונזל אל מתחת לפלדלת החומה.

נכתב על-ידי
מאדרפאקר
לא נולדתי אתמול.
הדף נקרא 39 פעמים
אהבתי חיבבתי
אין תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי