כשאומרים אהבה פעמיים

כשאומרים אהבה פעמיים
לא באמת אוהבים
כשאומרים שנאה פעמיים
לא באמת שונאים .

הייתי נער שבורח מבית הספר ,
מכיתת יורים ,
לתוך שרידים אחרונים של יער בעירי ,
היו אלה שרידי נפשי .
מצאתי מנוחה בין העצים ,
בבדידותי העמוקה סרגתי עולמות
והחרבתי בהם את עצמי .
האוויר בכניסתו אלי ,
היה מנשק מזוזות שבתוכם
היו מגולגלים קלפי פרשיות של מחשבותיי הפרועות ,
וביציאתו אל השחקים היה מספר לשוכן במרומים
שהיו אלה פרחי רחמים נדירים ונהדרים ביופיים
טהורים כזוהר הרקיע ,
ורגל אדם עוד לא הספיקה לדרוך עליהם .

לכל זה קראתי אהבתי הראשונה .

היום עומדת שם שכונה ,
בתים מבצרים בהם חיים אוהבים ושונאים ,
קול צחוק הילדים חונק את ציוצי הציפורים ,
ואני המאובן ,
אבי אבותיהם ,
שהדליק את אש האהבה הראשונה ,
שעכשיו בוערת בשנאתי אליהם ,
ובשנאתם למה שהיה כאן לפני

Photo by Mohamed Nohassi on Unsplash
Photo by Mohamed Nohassi on Unsplash
נכתב על-ידי
ראובן יונייב
הדף נקרא 57 פעמים
אהבתי חיבבתי
אין תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי