נים לא נים

הלילה, לקראת בוקר ,  בנים לא נים, ביקשתי הבראה שלמה…

אני רואה את בקשתי עולה וצפה מעלה ללא שום מאמץ, עולה עוד ועוד, נוגעת ומגלה את אורו הנחבא של משולש שבתוכו עיגול, והאור המתעורר כחלחל סגלגל  מערטל ומאיר אט אט דמות מתוך החושך באין ספור צבעים, אני רואה כל חלקיק, כמו נגלו שמיים, יופייה מתנשם וקימור חזה המתעגל כולו לב  ומאותה אנרגיה עשויה שמלתה, שיערה ארוך ומתפתל כגלי ים, עוטף ונושם איתה, עשוי אותה אנרגיה מפוארת ומתמזג בה בנעימות והדמות היא האור הנחשק והנשגב, אוהב ומברך בעצם היותו. 

היא פורסת את ידיה לקראתי כעוטפת את המרחב שלי באהבה ואומרת כמענה לבקשתי : "ברכי את עצמך,  הברכה עצמה, בתוכה מקופלת הכוונה וההענות…" ואז היא וכל אשר איתה נתפרדו מנקודת הלב לכל עבר, ברסיסי אור  מתנצנצים שאין מספר שיכמת אותם…מאירים בנגוהות תכלת את החושך..

בירכתי.

לאט בהיסוס של מי שלוקח בהשאלה קצובה ממחסן ממנו כולם מוזנים והמצרך נדיר ומדוד…

ברכות קטנות,  בהתחלה מה שהכי דחוף: בריאות ושמחה...

בירכתי שוב, כדי להיות בטוחה בהיענות והנשימה מתמלאת עם כל ברכה ונדלקים נצנוצי אורות תכולים בתוכי והבנתי שאין סוף... אני יכולה לבקש הכל, הגבלה היא פחד מיותר ואין קימוץ באור, הכל מותר ואין מחסור, נהפוך הוא, מאותו מקור ברכה האור נובע.

ונשימתי התרחבה, השתחררה ויצאה ובאה בחופש מוחלט ואז העזתי לברך את עצמי באהבה, אהבה, חזרתי על זה שוב ושוב…

ואהבה, בריאות, שמחה ושפע יצירתי, אפילו שפע כלכלי הרשיתי לעצמי 

ושוב …

אהבה…אהבה…

נשימה עמוקה ואור גדול.

=========================================