מרי אזרחי

הגיע הרגע למרי אזרחי

לומר די

ולכן

אני מסרב

מסרב להישמע להנחיה

מסרב לחבוש את המסכה

לא מוצא בכלל תועלת בהחלטה 

שרירותית, חסרת היגיון ומחשבה

לדוגמא

בלי מסיכה מותר כשיושבים יחדיו בבית קפה

או כשמתאמנים ומזיעים קרוב זה אל זה

אבל סתם ברחוב הפתוח כשיש מינימום של סכנת הדבקה

זה חמש מאות שקל קנס וצעקות מהמשטרה

ולא נדבר בכלל על ציבור המנהיגים

שמחליטים דבר אחד ודבר אחר עושים

ואף אחד שם לא לוקח אחריות, כולם מפחדים

על הכסא, או מה יגידו, או שחלילה יורשעו בפלילים

אז מה עושים?

הרבה יותר קל לאיים על האזרחים

ולהטיל קנסות, 

והנחיות סותרות 

ותקנות לא ברורות

ולהפיל את האחריות על המשטרה שמתבלבלת

את מה שמבקשים ממנה לעשות היא פשוט לא מסוגלת

אז יש לי הצעה

כל אחד מאתנו ניחן

בשיקול דעת איתן

ויכול להפעיל אותו בלי חשש

ופשוט לעשות מה שנדרש

מה שהוא מבין

מה שנכון

לשמור על הבריאות

לנהוג באחריות

ואם במקרה נקבל קנס מהשוטרים

אני מציע לעשות את הדברים הבאים:

  1. להודות לשוטר על מילוי תפקידו, הוא לא אשם
  2. להגיד לו שאתם לא מתכוונים את הקנס לשלם
  3. לבקש במקום זאת להגיע למשפט, זאת זכותכם
  4. לוודא שאת הבקשה שלכם הוא רושם
  5. ללכת עם חיוך לדרככם

וכשיגיע הרגע, וכולנו ניפגש בבית המשפט, כבקשתכם

נטען שהאכיפה איננה שוויונית

נאמר שהיא מפלה ובררנית

ובוודאי לא מידתית

ולשאול האם כל אותם נבחרי ציבור שכבר ראינו שאינם מקיימים את הכללים

האם גם הם קיבלו קנסות ואיומים

ולבקש שמידת האכיפה תהיה שווה

אם הם נקנסים ומשלמים, אז גם את, או אתה

אבל אם לאו הרי שיש כאן פגיעה בשוויון בפני החוק ולכן

אם הם לא נענשים, אז גם לא אתם.

ורק

נ.ב. קצר, רק שיהיה ברור

כל מה שנכתב כאן לא מהווה המלצה לפעולה

בסך הכל אני משתף את הקוראים בתחושה, בהרגשה, במחשבה

הכותב איננו עורך דין ולא ממונה על הכללים והחוקים והתקנות

פשוט מישהו שקצה נפשו באיומים, בהיסטריה ובהפחדות.

נכתב על-ידי
יובל ששון
הדף נקרא 69 פעמים
אהבתי חיבבתי
אין תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי