היום הכי קצר בשנה

שני ילדים ישבו על החוף ובנו להם טירה, עם חומה מוצקה

וחלונות. טירה עם צריח ועם שער. טירה של חול פשוט

של ים.

גם היום ראיתי עננים שחורים גדולים מטפסים אל קו הרקיע,

ובכל זאת לא ירד גשם, גם היום.

הם נראו שחורים כמו פיח של שריפה ושל אפר,

אז למה חשבתי שמהם יבוא הגשם?

התחיל להיות קר וחככתי את ידי זו בזו, בסוף יכאב ואני אפסיק.


 

התנועה ברחוב התדלדלה, האנשים לא נראו שונים יותר. כמו אותם

שחקנים שתפקידם להיכנס, לצאת ולחזור לבתים אפורים ודהויים-

במחול אחיד ואינסופי.

שפשפתי את עיני והמשכתי להביט,

הגלים המשיכו להכות בחוף השתקן וחזרו אל הים. גם הטירה חזרה

להיות שוב גרגרים של חול בתוך הים הגדול.

רק זיכרון קלוש שאזכור אני

ואולי-

גם זאת שלצדי.

21.12.1998

Photo by Michael Skok on Unsplash
Photo by Michael Skok on Unsplash
נכתב על-ידי
דור כלב
כותב כל יום. משתדל שלא את אותו הדבר.
הדף נקרא 49 פעמים
אהבתי חיבבתי
אין תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי