להתעורר

כבר שכחתי מה זה להתעורר בבוקר מנשיקות ולא מכאבים

מה זה לתכנן את הטיול הבא שלי במקום את לו"ז הטיפולים
 

להקיץ יקיצה טבעית,

לאכול כל מה שמתחשק.

לפרגן לעצמי,

להפסיק להחזיק בפנים,

להפסיק להתאפק.
 

לתת את כל כולי ולדעת שזה לעולם לא יהיה מספיק.

לדעת שלא משנה כמה אנסה, 

את ההר לעולם לא אצליח להזיז,

לרכבת שפספסתי לעולם לא אספיק.
 

כי יש דברים שאפשר לשנות

ויש דברים שצריכים לקבל

אבל אני מהסוג שנאבק, שנחבט

שמתייסר, ומתחרט 

ומתבלבל.

 

כי אני לא מצליח לשמור על קווי היסוד,

אני תמיד יוצא מהגבולות.

לא צועד כמו עוד כבשה בעדר,

וגם לא מרגיש כמו אחיי האריות.

 

אז אני סולל לעצמי את הדרך,

בכל בוקר מחדש.

ולמרות שלפעמים אני מאבד את הכיוון

אני לא נותן עוד מקום לחשש.

 

כי היום אני יודע שגם כשאני הולך לאיבוד בתוך עצמי אני תמיד מוצא את הדרך חזרה.

כדור ועוד כדור אני מאפס את עצמי

ומקווה שהמחר יביא עמו הזדמנות יותר טובה.
 

שהשמש תפציע, 

שהבוקר יהיה מלא רק בחדשות טובות,

ושהחומות שחסמו אותי אתמול 

יהפכו היום להיות לא יותר ממהמורות.
 

את הדרך אני לוקח צעד אחר צעד,

לאט לאט, 

למרות שלא ברור להיכן עוד אוכל להתקדם.

ומה שהכי בטוח זה שלעולם לא אגיע לשומקום אם לא אסתכן.
 

נכתב על-ידי
עידו א. זן
שנון במחלוקת ומהורהר בנפשי, חוקר אהבה בזמני החופשי
הדף נקרא 63 פעמים
אהבתי חיבבתי
אין תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי