תסגרי, תסגרי
רוית גרוסמן דוד
7 לספטמבר 2020
·
דקת קריאה, 24 מילים
כל החלונות פתוחים
והעיניים רואות
תמונות,מחשבות,רעשים
אלוהים כמה שאני עייפה
אבל אני. מה אני?
אני פותחת חלונות
מוצפת
נקודות מבט
וזוויות
קולות וצבעים
והם אומרים לי
"תסגרי, תסגרי
זה יותר מדי"
אבל אני פותחת חלונות
ומשתגעת
אני ככה. בחיי.
הדף נקרא 73 פעמים
אין תגובות
הבו לי דף באקראי
בצע לוגין על-מנת להגיב
כאן