הפסקה

הפסקת פרסומות

״זה תכף מתחיל!"

היום הגיעו הוילונות שהזמין מאמזון וכמובן שאין זמן מתאים יותר להתקין אותם מאשר עכשיו, דקה לפני שמתחיל הזמר במסכה. חמור עקשן ומטומטם, עומד לו על השרפרף המחורבן שלו בעיצוב ה"דני", הנקי והלבן, שגם אותו הזמין בסייל שהיה שנה שעברה בהום דיזיין יחד עם שולחן קפה עגול מתכת ניירוסטה בעיצוב, איך לא, דני וזה היה במבצע וכעת עומד שולחן הקפה הזה ליד שולחן הקפה הקודם שניהם תופסים את מרבית השטיח, שגם אותו קנה במבצע, ועליהם ואזות בטון עם פרחים מיובשים לועגים לי במבטם המיובש. בפינת השטיח הצרה כלבנו ג׳מיל, אותו דווקא אימצנו ולא קנינו במבצע, מנסה לנצל את המיטב מהשטח המועט הפנוי למשחק עם העצם שקיבל היום. שוב ושוב מחליקה העצם מגבולות השטיח אל הרצפה ושוב ושוב מחזיר אותה ג׳מיל לשטיח. לבסוף נואש נושא אלי ג׳מיל מבט  מבולבל. 

״אני לא יודע״ אני אומר לו בטלפתיה, תסתדר עם מה שיש. 

הוא עדיין  נאבק עם הווילונות המחורבנים האלה החמור.

“תכף נגמרות הפרסומות!" אני צועק לו "בוא כבר, זה כבר מתחיל"

הפסקה פעילה

חשוב מאד לקחת מדי פעם הפסקה יזומה. דבר ידוע הוא כי אנו מבלים זמן רב ביותר מול מסכינו. הדבר פוגם מאד באיכות חיינו, בבריאות, בשינה וביחסים עם היקרים לנו.

קחו הפסקה יזומה והתמסרו לפעילות ממריצה ללא מסכים.

 סגרו את מסך המחשב או מסך הפלאפון או הטאבלט. שמנו את הקצוות בחמאה או מרגרינה והוסיפו שלוש ביצים, טירפו היטב, הכניסו למעבד המזון והפעילו על מהירות נמוכה. הוסיפו בהדרגה קמח, אבקת אפיה, סודה לשתיה ושבבי שוקולד ובהדרגה הגבירו את מהירות מעבד המזון. כעבור מספר דקות מיזגו את הבלילה המוכנה לתוך תבניות אישיות והכניסו לתנור שחומם מראש לחום של 280 מעלות. שמרו מצד מעט מהבלילה בקערה מיוחדת לאחר כך. את זמן האפיה נוכל לנצל לפעילות גופנית במטבח. נפש בריאה בגוף בריא. ראשית כל קפצו עשר פעמים לתוך הכיור וחזרה. גם את שם וגם אתה, למה אתם מחכים? אחרי עשר חזרות נפתח ונסגור את דלת המקרר פעם בימין ופעם בשמאל. אחר כך ניקח גפרורים ונתקע אותם לתוך הנחיריים. עשרה בכל נחיר. נשאף עמוק את ריח הגופרית ואבק השריפה אשר ודאי יעורר בחלקינו זכרונות מודחקים של מלחמה כנגד אויב אכזר, מחבלים ובמקרים מסויימים אף שואה. כעת נרוץ במעגלים אחוזי אמוק ברחבי הדירה, בשלב זה יחל התנור להעלות עשן, יורים עליך טוראי, יורים עליך, כעת נתפוס מחסה ונשפוך על ראשינו את הבלילה ששמרנו מבעוד מועד ונמשיך לרוץ ולרוץ עם הקערה על ראשינו עד אשר ניפול באפיסת כוחות ומחרחרים על רצפת המטבח בשלולית זיעה, דמעות ובלילת עוגה ונקרא חובש, חובש, הצילו, טאטה, טאטה. 

למתקדמים ניתן בשלב זה לבצע החייאה עצמית על ידי עיסוי החזה למי שיש והנשמה בפה לפה. 

הפסקת סיגר

ש

על גגות עירי משקיפה אני

כפויי טובה נבלות חסרי תרבות

ב

הנה את!

לא אחת היא חומקת הנה בערבים כאשר השומרים אינם משגיחים

ש

בעלי אהובי בוא שב עימי

ב

אל תשתי עכשיו. צריך להשאר צלולים. הערב מתוח מאד.

ש

הם יגמרו אותנו. הם יפרצו לפה וירצחו את כולנו.

ב

לא יפרצו

ש אתה תראה. הם יפרצו. יפרצו בכח ויתפסו אותך ואותי. 

ב לא...

ש

אות-ך! ואותי, קודם אותך יקשרו ואז יקחו אותי ומול העינים שלך ככה יעשו בי כרצונם.

ב ש!

ש 

הם יעשו בי דברים נוראיים ב'. דברים מחרידים, הם פראי אדם, מפלצות. הם ירצו שתסתכל כשזה קורה ואז ירצחו גם אותך 

ב אישתי היקרה! 

כן אישי! היה אסור לנו לתת לזה לקרות. הם לא ירגעו עד שיקחו אותי בכח ומול עינך יפשיטו אותי וישחטו אותי לעינך. הם רוצים אותי שחוטה. הם ישאלו אותי מילים אחרונות ואומר כן-בעלי היקר למה לא הקשבת לי אני שחוטה עכשיו, דמי אישתך זועקים אליך מין האדמה, אם רק היית פעם אחת מקשיב למה שאני אומרת לך...!

הקולות מתגברים מלמטה

הם מתקרבים. הכל אבוד. בואו לכאן חיות! בואו חיות אדם! תאכלו אותנו. קחו מרגלי, מהתחת שתו דם טהור משדי! הנה.

דוקרת את שדיה. דם מתיז לכל עבר.

קדימה שתו! שלא תהיו לי צמאים. חותכת מהתחת. קחו פרוסה, פסטרמה, שיהיה לכם גם מה לאכול. משליכה מהמרפסת פרוסות מישבנה

רואה בעלי, בעלי האהוב, רואה מה קורה בסוף. אישתך החכמה ידעה את כל זה ועכשיו כבר מאוחר מדי להקשיב, עכשיו הכל כבר מ

או

חררררר.