הסרט שאני חיה בו

אם היה לוקיישן לסרט שאני חיה בו
הוא היה מתחיל בכינרת.
הייתה מוזיקה אמריקאית קיטשית ברקע
והיו רואים אותי באמצע האגם
זורחת.

אם היה זמן לסרט שאני חיה בו
הוא היה נתקע בשנות ה-90.
היו רואים אותי מטפסת על עצים,
מצלצלת באינטרקום
ובורחת.

אם היה רגש לסרט שאני חיה בו
הוא היה הפתעה גמורה.
עם מוטו של never say never
וספונטניות בלתי נראית לעין
ונשכחת.

אם היה שם לסרט שאני חיה בו
הייתי גונזת אותו לארכיון.
כי לסרט שלי לא יכול להיות שם אחד
כשהוא מורכב מפסיפס מלא אותיות
ואהבה אחת.