רָמִית הַהֶרְגֵּלִית

רָמִית נוֹלְדָה לִפְנֵי הֲמוֹן שָׁנִים

לְאִמָּא מַקְסִימָה וְאַבָּא מַדְהִים

הֵם חָיוּ יַחְדָּיו עִם אָחִיהָ אֵיְּילוֹן

הַתּוּכִּי יוֹסֵף וְהַכֶּלֶב שִׁמְעוֹן

 

רָמִית לֹא אוֹהֶבֶת הַרְבֵּה שִׁינּוּיִים

הִיא אוֹהֶבֶת לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים רְגִילִים

לִדְבָרִים אֲחֵרִים הִיא פָּשׁוּט מְסָרֶבֶת

"כָּכָה אֲנִי רְגִילָה", כָּכָה הִיא אוֹמֶרֶת

 

לֹא חַיָּיבִים לְשַׁנּוֹת

כָּכָה אֲנִי רוֹצָה

שׁוּם דָּבָר לֹא יָזוּז

כָּכָה אֲנִי רְגִילָה

 

עוֹד כְּשֶׁהָיְיתָה תִּינוֹקֶת קְטַנָּה 

וְאִמָּא הָיְיתָה אוֹתָהּ מְנִיקָה

מִצַּד יָמִין - רָמִית סֵירְבָה לֶאֱכוֹל

לִינוֹק מֵאִמָּא, זֶה רַק מִשַּׁד שְׂמֹאל

 

בַּגַּן הָיוּ לָהּ שְׁלוֹשָׁה חֲבֵרִים

תָּמִיד יַחְדָּיו הָיוּ מְשַׂחֲקִים

אֲבָל אִם אֶחָד בְּמִקְרֶה הָיָה חָסֵר

רָמִית לֹא שִׂיחֲקָה עִם יֶלֶד אַחֵר

 

לֹא חַיָּיבִים לְשַׁנּוֹת

כָּכָה אֲנִי רוֹצָה

שׁוּם דָּבָר לֹא יָזוּז

כָּכָה אֲנִי רְגִילָה

 

בְּבֵית הַסֵּפֶר הַיְּסוֹדִי, מֵהַיּוֹם הָרִאשׁוֹן

תָּמִיד יָשְׁבָה, סַפְסָל אַחֲרוֹן

וְאִם מִישֶׁהוּ הָיָה מִתְיַישֵּׁב בִּמְקוֹמָהּ

רָמִית לֹא הָיְיתָה נִכְנֶסֶת לַכִּיתָּה

 

הַחוּלְצָה לְבָנָה

בַּסֶּנְדְּוִויץ' חֲבִיתָה

תָּמִיד עוֹשָׂה פִּיפִּי לִפְנֵי הַשֵּׁינָה

יוֹסֵף מְעוֹפֵף

שִׁמְעוֹן מִתְלַטֵּף

מַרְגִּישָׁה שֶׁהָעוֹלָם תַּחַת שְׁלִיטָה

 

לֹא חַיָּיבִים לְשַׁנּוֹת

כָּכָה אֲנִי רוֹצָה

שׁוּם דָּבָר לֹא יָזוּז

כָּכָה אֲנִי רְגִילָה

 

הַחֲבֵר הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה לְרׇמִית

אִיתּוֹ הִתְחַתְּנָה בַּחֲתוּנָּה אוֹפְנָתִית

וְהָיוּ הַרְבֵּה מוּזְמָנִים שֶׁל הַהוֹרִים, וַחֲבֵרִים מִצַּד תּוֹמֶר, הֶחָתָן

אֲבָל הִיא הִזְמִינָה רַק אֶת שְׁלוֹשֶׁת הַחֲבֵרִים מֵהַגַּן

 

וְאָז הֵם נִכְנְסוּ לָגוּר בְּבֵית הַהוֹרִים

שָׁם גַּם נוֹלְדוּ שְׁנֵי יְלָדִים

אֲבָל עַד שֶׁרָמִית הָיְיתָה  בַּת אַרְבָּעִים

הִיא לֹא הִסְכִּימָה אֲפִילּוּ לְהַחֲלִיף אֶת הַרְהִיטִים

 

לֹא חַיָּיבִים לְשַׁנּוֹת

כָּכָה אֲנִי רוֹצָה

שׁוּם דָּבָר לֹא יָזוּז

כָּכָה אֲנִי רְגִילָה

 

יוֹם אֶחָד הִבְחִין תּוֹמֶר, בַּעֲלָהּ

שֶׁאֵצֶל רָמִית מַשֶּׁהוּ הִישְׁתַּנָּה

הַכֹּל בְּסֵדֶר, זֶה לֹא שֶׁהִיא חוֹלָה

רָמִית לְאַט לְאַט הוֹפֶכֶת שְׁקוּפָה

 

כְּשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הַטֵּלֵוִויזְיָה דַּרְכָּהּ

אֶפְשָׁר בְּקַלּוּת לֹא לָשִׂים לֵב שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת עַל הַכּוּרְסָא

כְּשֶׁבָּאִים אוֹרְחִים הֵם לֹא רוֹאִים אוֹתָהּ בִּכְלָל וּמְדַבְּרִים רַק אִיתּוֹ

וּכְשֶׁהִיא יוֹצֵאת לָרְחוֹב הִיא צְרִיכָה לְהַחֲזִיק  שֶׁלֶט עִם חֵץ – אֲנִי פֹּה!

 

"אַתְּ בְּסֵדֶר?" שָׁאַל

הַנְהֵנָּה בְּרֹאשָׁהּ

אֲבָל תּוֹמֶר... הוּא כְּבָר בְּקוֹשִׁי רָאָה

"אֲנִי לֹא כָּל כָּךְ יוֹדַעַת מָה קוֹרֶה לִי" אָמְרָה

"תִּזְכּוֹר אוֹתִי תּוֹמֶר?"

"אֶת מִי?" הוּא עָנָה

"אוֹתִי, אֶת רָמִית", צְעָקָה בִּלְחִישָׁה!

אֲבָל תּוֹמֶר...  הוּא כְּבָר בִּכְלָל לֹא שָׁמַע

 

כֵּן כָּכָה זֶה יְלָדוֹת וִילָדִים

לֹא תָּמִיד כְּדַאי לְהַחֲזִיק חָזָק בְּכָל הַהֶרְגֵּלִים

מוּתָּר לְשַׁנּוֹת, לִבְדּוֹק, לְנַסּוֹת דְּבָרִים חֲדָשִׁים

אַחֶרֶת, כְּמוֹ רָמִית, אֲנַחְנוּ פָּשׁוּט נֶעֱלָמִים.

נכתב על-ידי
יובל ששון
הדף נקרא 38 פעמים
אהבתי חיבבתי
תגובה אחת
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי