קשת קשת תרדוף

"קשת קשת תרדוף"
"זה לא המשפט. אומרים 'צדק צדק תרדוף'"
"מעכשיו זה קשת"

שתיקה. אנחנו מסתכלים אחד על השני. האוויר עומד.

"מה זה אומר?" אני שובר את השתיקה.
"שאני רודף אחרי כל הקשתות שבעולם. כל קשת שאני מוצא - תופס ומכניס לכיס"

הרעיון מגוחך. נגמרו לו הרעיונות. הוא לא כמו שהיה פעם. רק יושב לו על הכרית ומשחק אותה בודהה, זורק לאוויר רעיונות מטופשים וחוזר לשתוק. מחניק ומסריח. אנחנו שותקים.

חזרתי הביתה.

אני יושב בסלון ובחוץ מטפטף. קשת יפה וצבעונית נמתחת בשמיים. לפתע היא נעלמת, כלא הייתה.
מבחוץ, ברחוב, אני רואה את בודהה מכניס אותה לכיס.

הוא מסתובב ורץ לקשת הבאה.