כרוניקה של תשוקה לחיים שנגדעה בגלל הקורונה

רוני היא בת זוג שלי ואני אוהב אותה. למעשה, תמיד אהבתי אותה. העניין הוא, שזאת הפעם השניה שאנחנו בקשר רומנטי, והפעם, אכלנו אותה. 

הכרנו אצל זוג חברים, יונתן ובני, בארוחת ערב רומנטית על הגג ברחוב גאולה. באותה ארוחה הכרתי גם את אלירן. נדלקתי על רוני, שהיתה יפייפיה באותו ערב, עם שיער פרוע ושמלת חוף לבנה, אבל גם על אלירן, שנראה לי סקסי וחמוד נורא, שמנמן ושחום עם פנים יפות וקעקועים מרתקים. בסוף הארוחה סגרתי את הבסטה עם אלירן. הוא גם זרם איתי יותר טוב מאשר רוני וגם לקראת סוף הערב כבר התנשקנו והשפרצנו ביחד בשירותים. עם רוני נשארתי בקשר טוב לתקופה די ארוכה אחר כך, אבל אני ואלירן הפכנו לזוג של ממש, לכמה חודשים. באותו זמן רוני הכירה לי את אחותה דניאל. אני ודניאל הפכנו לחברות הכי טובות בעולם. אני דו \ הומו והיא דו \ לסבית והתנהלנו כשתי נשמות חופשיות שהתמזגו אי שם על רצף הקשת הזוהרת של המיניות האינסופית. רוני הכירה אז את אלכס והתאהבה בו ולאחר כחצי שנה של זוגיות הם טסו ביחד לניו יורק. אני ואלירן נפרדנו. כל הזמן הזה אני ודניאל היינו הכי קרובות שיש. היינו צעירות ויפות, חטובות ובסטייל, עם מיניות לא ברורה אך בינארית בהחלט. יצאנו לבלות בברים ובמסיבות של הומואים, בערבי קריוקי של לסביות, נסענו לחופי הנודיסטים של געש וראינו סרטי קולנוע בהצגות יומיות. עם אלירן הייתי נפגש באותו זמן לסקס וריגושים שייחודיים בעיקר לזוגות פרודים. רק לאחר כשנה וחצי, כשהייתי סטודנט שנה א לאמנות, פגשתי את רוני שוב, במקרה, בהופעה של להקה אלקטרונית בהאנגר 11 שבנמל. היא נפרדה מאלכס וחזרה מניו יורק ובאותו ערב הייתה דלוקה פצצות על אקסטזי. במרכז רחבת הריקודים, בין אלומות לייזר ובתוך עשן סמיך, נתקלנו אחד בשניה והיא בהתה בי בעיניים פעורות. היא היתה בשוק לראות אותי וראיתי שהיא חמה עלי רצח. שמחתי, מכוון שהייתי חרמן נורא ותמיד הרגשתי שסטוץ עם רוני זה דבר מתוק שבא לי עליו לגמרי. למעשה, באותו רגע ובאותה מסיבה הבנתי, שיתכן מאד שהייתי צריך להתעקש ללכת עם רוני באותו ערב בארוחה אצל יונתן ובני, ולא לזרום חופשי עם אלירן. הצעתי לה את כוס הבירה שלי והיא שתתה אותה בשלוק אחד. הלכתי לבר לקנות לה בקבוק מים מינרלים והבאתי לה אותו לרחבה. היא שאבה את כולו בשלוק, הסתכלה אל תוך עיני כמתוך חלום פרוע והדביקה לי נשיקה צרפתית. הלכנו אל השירותים והזדיינו בצרחות. הפכנו לזוג וזה היה הסיבוב הראשון שלנו. עשינו המון דברים ביחד. בישלנו ארוחות עם בשר טרי וירקות שקנינו בשוק לוינסקי, ראינו סרטים והצגות של חברים מהברנז'ה וישבנו בברים בפלורנטין עם כל הבוהמיינים. ציירנו ביחד עבודות ללימודים שלי במדרשה ורוני אפילו באה לשיעורי ביקורת העבודות של יום חמישי. אני התלוותי אליה מידי פעם להפקות אופנה שעבדה בהן כסטייליסטית ובניגוד אלי, רוני באמת היתה חברה של כולם. היה לנו סקס סוער ופרוע שסחט אותי נפשית ופיזית, אבל הייתי מסופק מאד. הייתי מאושר. לאחר כחצי שנה אלכס חזר מניו יורק ויצר קשר עם רוני, שחזרה אל זרועותיו מבלי לחשוב פעמיים. היא זרקה אותי לכלבים. שנה אחר כך ירד לי האסימון שבכלל הייתי רק ריבאונד בין שני הסיבובים שהיו לה עם אלכס. אני ודניאל המשכנו להיות חברות טובות למרות שלא דיברתי יותר עם רוני, אבל בסוף גם היא טסה לניו יורק, לעבוד במגזין אופנה ופורנו של מישהי שהכירה באפליקציה של לסביות. עם אלירן הקשר התנתק לגמרי. שלוש שנים אחר כך, לאחר שסיימתי את התואר באמנות עבדתי כברמן בבר קוקטיילים בקצה הנמל, בהאנגר 22 שעל החוף. עבדה איתי בחורה מתוקה עם שיער קצר ופרוע, שזיהיתי כאחת מהחברות הדוגמניות של רוני שהסתובבנו איתן כשהיינו זוג. זה גרם לי לחשוב על רוני ולהתגעגע ושאלתי את הבחורה אם זו היא, שיצאנו פעם למסיבה ביחד? היא ענתה לי "כן, אבל זאת לא אני. יצאתם עם אחותי התאומה; היא החברה של רוני". זה היה מפתיע וצחקתי מכל הלב. שאלתי אותה אם היא בקשר עם רוני והיא אמרה שכן ונתנה לי מספר טלפון שלא הכרתי. הייתי חרמן נורא אז התקשרתי. רוני שמחה נורא שצילצלתי ושאלה אם אני סולח לה. אמרתי לה שכן, אבל רק אם ניפגש לכוס מרטיני. נפגשנו בדירה שלה בפלורנטין בערב שאחרי ומיד נכנסנו למיטה. לא יצאנו ממנה יומיים. חזרנו להיות זוג. סיבוב שני. יומיים אחכ כך הגיעה הקורונה לארץ וכל העולם נכנס לעוצר. גם אנחנו. שנינו מובטלים כעת ולא יוצאים מהבית מרוב דיכאון. נקווה שלא נתחיל לריב.

נכתב על-ידי
איתי שקד
אמן, הרפתקן אמנות, כותב בכיף. גוגל: "סיפורי העיר"
הדף נקרא 177 פעמים
אהבתי חיבבתי
אין תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי