עַמְרָם

שָׁנִים שֶׁל שֶׁקֶט כָּאוּב,

נְשִׁימוֹת לְצַד הַחַיִּים עַצְמָם

אוֹתָם לֹא זָכִיתָ לֶאֱהֹב

רַק בַּחֲלוֹמְךָ, בְּדַרְכְּךָ, בִּבְדִידוּתְךָ

נִזְכֶּרֶת בֶּחָלוֹם הַנְּשָׁמָה 

מִתְגַּלְגֶּלֶת בְּתוֹכִי, אֵלֶיךָ

אֳנִי הִנְנִי, אָבִי אַתָּה,

בְּסוֹד כּוֹחִי וְאוֹנִי,

אִתִּי אַתָּה

יוֹמְךָ חוֹלֵף אָפֹר, עָכוּר

בִּנְטִיּוֹת שׁוֹנוֹת לִמְצֹא נוֹחִיּוּת,

לְלֹא אַהֲבָה אוֹ חִבָּה לְרַגַּע

יוֹדֵעַ בְּסוֹד הַכּוֹחוֹת אֶת הָרֶגֶשׁ הָאֲמִתִּי 

לְאַהֲבָה,

 שְׁאֶינָה בְּדָלֶת אַמּוֹתֶיךָ 

לֹא יָכֹלְתְּ לְהַחֲלִיט, מָה אַתָּה יוֹתֵר?

מְלַטֵּף אֶת הֲקִירוֹת וְהַסְּפָרִים, כּוֹתֵב סוֹד לְסִכְסוּךְ שֶׁבְּךָ,

וְשׁוֹלֵחַ אֵלִי בָּרוּחַ

וְעַתָּה, רַק עַתָּהּ חָזְרָה בִּי, 

הָרוּחַ

לִנְשִׁימה אַחֲרוֹנָה 

בשטיחים ארוגים בכתב יד.

לְפִסְפוּס שֶׁלְּךָ אֶת הַחַיִּים

הַסּוֹד שֶׁל הַסּוֹד בְּחַיֶּיךָ, 

בְּחַיַּי נוֹתָר מִתְמַשֵּׁךְ, 

רֶגַע אֵינְסוֹפִי לֹא נִכְלֶה בְּלֶכְתְּךָ

אֲבִי, אֲבִי, יִהְיֶה מָה שֶׁיִּהְיֶה

שְׁתִיקָתְךָ אֲרֻכַּת הַשָּׁנִים נוֹתְרָה כְּאוֹר הֲשָׁנִי, 

מְנוּחָה כסדק, אֵינָהּ מְדֻבֶּרֶת בְּחַדְרְךָ הַקָּט 

דָּחוּס בְּרֵיחַ סֵפֶר ומנטה,

בְּעוֹלָמְךָ הַפְּרָטִי אַתָּה צוֹעֵק:"אֳנִי חַי בְּתוֹכְכֶם!"

׳אַךְ יוֹדֵעַ אָנֹכִי כִּי חִידַת חַיֵּי לֹא תִּפָּתֵר, כְּפִי שֶׁיּוֹדֵעַ אַנִּי כִּי לֹא תֵּדְעִי עַל כָּךְ 

בְּלֶכְתִּי. וּבֵינְתַיִם, כּוֹתֵב אַנִּי אֶת עָצְמִי בַּחֲשַׁאי׳

אַבָּא.

אֲבָנִים מִתְגַּלְגְּלוֹת בַּמּוֹרָד הַחַיִּים

אֵינָן כְּבֵדוֹת מִשָּׁקָל הֵן,

נוֹשְׂאוֹת בְּתוֹכן תּוֹכֵן הַיּוֹם

מִתְפּוֹרְרוֹת מְפֹאָרוֹת אֵל יָם שֶׁל גַּעְגּוּעַ לְיוֹם שֶׁל חַג.

חַי אַתָּה כָּל זְמַן שֶׁנִּשְׁמָתְךָ בְּךָ

לְהַעֲלוֹת הגיגך בִּין קִירוֹת עֲרוּמִים וּבוֹדְדִים

מוּגַנִּים בְּצֶבַע דְּיוֹ רְשִׁימוֹתֶיךָ,

בַּעֲדִינוּת רַכָּה נִכְתְּבוּ הַמִּלִּים

עֲגֻלּוֹת, מְדֻיָּקוֹת, נוֹשְׁמוֹת אוֹתְךָ

נוֹסְעוֹת אִתְּךָ, פּוֹגְשׁוֹת אוֹתְךָ, בּוֹכוֹת אִתְּךָ, מֻנָּחוֹת בְּחֵיקְךָ

מְעוֹרְרוֹת חֶמְלָה עַד אֵין-קֵץ,

אֵלֶיךָ 

אָבִי מוֹלִידִי,

שְׁתִיקָתְךָ זוֹעֶקֶת מִתּוֹכִי,

שִׁבְרֵי אוֹר נִזְרָקִים בַּחֲלוֹם,

אֵין עוֹד מִלְּבַדְּךָ לוֹמַר:" הַמְשִׁיכִי"

אִישִׁיּוּת רַבַּת-עָצְמָהּ

אֲרֻכָּה וּקְצָרָה כְּמוֹ חַיֵּךְ

כְּמוֹ נְשִׁימוֹתֶיךָ,

אֲרֻכּוֹת וּקְצָרוֹת הֵן

מְסַפְּרוֹת עַל יְסוּרִים בְּעוֹלָמְךָ הַמְּסֻכְסָךְ

בִּין טוֹב לָרַע

בִּין חַי לַמֵּת, בֵּינְךָ וּבֵינָהּ

לְלֹא שַׁלְוָה אוֹ הֲנָאָה נָשַׁמְתָּ,

אִי בְּתוֹךְ אִי-זוֹעֵק עַל חוֹמוֹתֶיךָ

מִתְפַּלֵּל, מִתְפַּכֵּחַ,מִתְפַּעֵל

אֵל פְּתַח מְנוּחַת עוֹלָם,

אֵל הַפַּרְדֵּס

לְהִתְקַדֵּשׁ בַּעֲרָפֶל מֵאֶרֶץ הַחַיִּים

כַּאֲרִי שׁוֹאֵג בבנין ג׳נרלי

פָּגַשְׁתִּי אֶת הָאַגְרֶסְיָה שֶׁפָּרְצָה

עַל גּוּפִי וְנִשְׁמָתִי,

נוֹהֵם בְּעֹז מִתּוֹךְ בִּלְבּוּל מְטֹרָף.

לֹא הִצְלַחְתָּ לִבְלֹם אֶת מְחוֹל הַשֵּׁדִים וּלְרַפֵּא אֶת הַשֶּׁבֶר

נוֹתַרְתִּי מְדַמֶּמֶת מִדְּקִירוֹת קֵהוֹת בְּלִיבִּי

עַל אָבִי

פִּיּוּט עֲשִׁיר תּוֹכֵן

מִמֶּרְחָקִים נִדְחָק אַל תּוֹדַעְתִּי

פִּיּוּט תִּפְאֶרֶת הַלְּאֻמִּיּוֹת וְהַגְּאֻלָּה הַיְּהוּדִית

הוּא אִתִּי, 

אוּלַי בֶּעָתִיד אָבִין אֶת חֳלָיֵי הַפוֹרְמָט הֲמִסָּתִי,

בֵּינְךָ וּבֵינִי

הַתִּקְוָה בִּי, 

שֶׁבָּרוּרה רַק לָךְ

עִרְעַרה וְעִקּרה אֶת נַפְּשִׁי מִתּוֹכֵן הַגִּלּוּי הָאֲמִתִּי,

לֹא מָצָאתִי אֶת מָקוֹם הַנִּקּוּז הַאָמָּנוּתִי,

הַתְּשׁוּקָה הָרוּחָנִית נִבְלְמָה בְּיִסּוֹרִים

בְּקֶשֶׁר הַשְּׁתִיקָה בֵּינֵינוּ,

אֵמוּן וצִפִּיָּה אֵל מוּל עִרְעוּר וַחֲרָדָה

יְצִירַת סְצֵנָה דִּמְיוֹנִית שֶׁל שִׁתּוּף פְּעֻלָּה נָעִים

בִּין אוֹר לְאוֹר לְחוֹשֵׂךְ

לְלֹא כָּל סְפֹק, אֶזְכֹּר בְּדִמְיוֹנִי כִּמְעַט כְּלוּם

בְּסוֹפוֹ אֶמְצָא הַתְחָלָה עַל מִשְׁמֶרֶת הֶחָיִים.

בַּחֲפִירַת הַבּוֹרוֹת אֶמְצָא נֶחָמָה,

אוֹצִיא כִּתְבֵי-יָד וְשִׁירָה

עַד כִּי מַיִם בְּמַיִם יִלְטְפוּ וְיַצְמִיחוּ

מִכָּאן וּמִכָּאן, וּלְאָן?

הֲוָיָה פְּנִימִית לִכְדִי פִּיּוּט עַכְשָׁוִי,

קְרִיעַת הַחוטים כֻּלָּם, 

כבטּוּי הַנֶּפֶשׁ וְאַסְּטָטִיקָה

כֵּן אָבִי, עֲדַיִן לֹא נִסְגַּר הַלֵּב, 

לֹא אָבַד הַסּוֹד שֶׁל עַמְרָם.