על קרקע חולית

שְׁנֵי יְלָדִים נִפְגְּשׁוּ עַל קַרְקַע חוֹלִית
מַבְּטֵיהֶם הִצְטַלְּבוּ וְהֵם חִיְּכוּ...

מִתּוֹךְ הַשֶּׁקֶט הָעוֹטֵף, כָּל אֶחָד הִכְנִיס אֶת יָדוֹ לְגוּפוֹ
הוֹצִיא צֶלַע אַחַת כְּדֵי לִיצור אַהֲבָה, שֶׁתּוּכַל לְהָכִיל אֶת נַפְשָׁם הַפְּצוּעָה.

בִּזְמַן הַיְּצִירָה הָרוֹעֶשֶׁת הֵם חָיוּ, הֵם שִׂחֲקוּ, הֵם צָחֲקוּ וּבָכוּ וְלֹא שָׂמוּ לֵב אֵיךְ הַחֹר נִפְעַר וְהַדָּם הַחַם הֵחֵל לִנְזֹל מֵהַגּוּף אֶל תּוֹךְ הַיָּד היוצרת, מֵמֵס אֶת הָעֲצָמוֹת שֶׁנֶּעֶקְרוּ מִגּוּפָם. 
הֵם עָמְדוּ מְלֻכְלָכִים זֶה מוּל זֶה. שְׁקֵטִים, כּוֹעֲסִים, מְבֻלְבָּלִים וּבִלְתִּי מוּבָנִים.
בְּיָדַיִם מְגֹאָלוֹת הֵם הֶחֱזִירוּ אֶת הַצֶּלַע הַמְּדַמֶּמֶת בַּחֲזָרָה, כְּדֵי שֶׁגּוּפָם הַצָּעִיר יוּכַל לְהָכִיל אֶת שְׁבָרָיו. 
הָעֵינַיִם הִתְרַחֲקוּ וְכָךְ גַּם הַגּוּף.

הֵם עָזְבוּ אֶת הַקַּרְקַע הַחוֹלִית, הָרְגִישָׁה. 
הִשְׁאִירוּ עִקְבוֹת כְּדֵי שֶׁיְּלָדִים אֲחֵרִים יוּכְלוּ לְנַסּוֹת לִבְרֹא אַהֲבָה, מֵאֵיבָרִים אֲחֵרִים.

נכתב על-ידי
מרינה קומיסרצ׳יק
הדף נקרא 79 פעמים
אהבתי חיבבתי
אין תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי