פרות קדושות

יש כאלה שמקשיבים לבוב דילן 

והופכים לאמנים של הזמן המבוזבז.

הם מדקלמים שורות על מר גורלם, על אהבה שאכזבה ועל מהפכות גדולות שאבדו בדרך, כשקראו את "חוות החיות".

עוד שאכטה לתוך הריאות וההמבורגרים - אותם הם הופכים על בסיס יום יומי - יהפכו לפרות קדושות שיצילו אותם מעצמם, בטיול הגדול.

הטבע הביא להם את האדמה, כדי שיוכלו לזרוע את זרעם. 

אך הם מעדיפים לחיות בעננים, עם מילה כתובה ועתיד מעורפל.

כי שם הכלים בכיור לא מסריחים. 

כי שם אני לא צריך למצוא את עצמי.

בעיקר כי אני לא צריך לשכנע את עצמי שלעבוד משעה 8:00 עד סוף העולם, מביאה הבנה יותר עמוקה לגבי הסיבה שהתרחקתי לקומה ה-21, רחוק מהאדמה הפורייה עליה חלמתי כשדקלמתי את "הדרך בה הילכו..." אף אחד.

הם גדלו על בוב דילן וספרי הסטוריה ישנים.   

הם התבגרו עם תיאוריות על סוציאליזם חברתי, והזדקנו כשבחורה צעירה מארץ רחוקה מנגבת להם את הטראמפ, בזמן שהם לועסים בחתיכות קטנות את הפרה הקדושה שממזמן נשכחה מאחור, אחרי שחזרו מהטיול הגדול.