תקרית השטריימל הבוער

בבוקר יום חתונתם, רון והדר היו רגועים כמלפפון. לאחר שטיפלו בהצלחה בבירוקרטיות השונות שהובילו לאירוע, כגון עיצובן של ההזמנות, שכירת הצלם ובחירתה של המנה העיקרית (פילה בקר ברוטב אוכמניות), הם יכלו להירגע ולשייט בהנאה לעבר החופה.
לאמו של החתן, ענת רוביק הכהן, היו תוכניות אחרות.

כפי ששמה מרמז, גברת רוביק הכהן, ד״ר למוזיקה קלאסית, הייתה אישה לא נעימה בעלת אופי אליטיסטי-יומרני. היא האמינה אדוקות בהיררכיה מעמדית ונהגה לומר ש״חוסר אלגנטיות היא מחלה תורשתית״. הייתה לה חזות דקיקה, הבעת פנים רצינית ומראה תרנגולי שהתבטא בשכבת עור עודפת על צאוורה שנהגה לרטוט בזמן שדיברה.
בעוד שבבנה ראתה מודל לחיקוי, בכלתו המיועדת ראתה לכל היותר חיקוי זול.
סלידתה הייתה ידועה לזוג והם למדו לחיות איתה עם הזמן, אך דבר לא יכל להכין אותם למה שעשתה בזמן מעמד החופה.

לניהול טקס הנישואין בחרו הזוג הצעיר ברב אליקים ויינשטוך, חסידי שמנמנן ונמוך קומה, שצבר מוניטין כעילוי בתחומו.
בעברו חיתן סלבריטאים רבים ונודע בעריכת טקסים צבעוניים שכללו שימוש בפירוטכניקה מורכבת.
במשך השנים הוא איבד מעט מתהילתו בשל חיבה מוגזמת לטיפה המרה, אך שמו עדיין הלך לפניו (גם אם שיכור כלוט).

התקרית המדוברת שנודעה לימים כ״תקרית השטריימל הבוער״ החלה שניות מעטות לאחר שבירת הכוס.
הרב ויינשטוך, שראה באירוע הזדמנות פז לקנות את תהילתו מחדש, התקין מבעוד מועד כמות לא פרופורציונאלית של זיקוקים סביב החופה, אותם תכנן לשגר בעזרת מתג הפעלה ברגע בו ידרוך החתן על הכוס. אילולא גברת רוביק הכהן, יתכן והתעלול המסובך היה עובר בהצלחה.

כשהבינה שמאמציה להניע את בנה מנישואיו נכשלו, פנתה גברת רוביק הכהן למחוזות הטירוף.
ברגע בו בנה הניף את רגלו לעבר הכוס, היא העמידה פני נופלת ודחפה ״בטעות״ את הכלה מהחופה. היא בתגובה, ניסתה לבלום את נפילתה בגופו של הרב ויינשטוך שכבר הספיק ללחוץ על מתג השיגור.
הרב המסכן איבד את שיווי משקלו וביצע מאין קפיצת ראש לעבר אחד הזיקוקים.
שניות אחדות לאחר מכן, כשהבין שכובעו המסוגנן עולה באש, ביצע עוד קפיצת ראש, הפעם לעבר בריכת הדגים שמוקמה לצד החופה.

לאחר שלוש שעות, שני אמבולנסים ומטף כיבוי אחד, הזוג הצעיר הודיע בצער על ביטול האירוע. גברת רוביק הכהן גורשה בבושת פנים מהזירה, הרב וויינשטוך (שיצא זמן קצר לאחר התקרית לגמלאות) היה בדרכו לבית החולים.
הזוג? הם פרשו לסטקייה מעבר לאולם.
שם החליטו, על צלחת חומוס משותפת, שכאשר יחליטו שוב להתחתן הם יעשו זאת בטקס צנוע בעירייה.