שתי צנצנות של דבש

גם את שגיאות הכתיב שלו היא אהבה. אותיות צפופות על דף קרוע שהיה פעם חשבון מים, קיבלו את פניה בבוקר במטבח. שתרגיש בנוח הוא ביקש, שתאכל מה שהיא רוצה, ואם העצים ייגמרו יש אח חשמלית, הכפתור מצד שמאל למעלה. ולב עקום, ומשפט שהיא לא פענחה, וניפגש בערב, נשיקות. 

היא הסתכלה על השולחן וחייכה: לחם לבן, קרטון של מיץ מנגו, קופסת דגנים ושתי צנצנות של דבש. אתמול בלילה הוא הסביר לה מאילו פרחים הכין כל סוג, איך הסיר את הדונג, רדה וסינן. הוא ביקש שתטעם, ועדיף בעיניים עצומות, שתחכה ככה רגע ואז תגיד מה היא מעדיפה, כי הוא עצמו לא יכול לבחור. אחר כך הם דיברו על מכונות קפה, וספר שכתב איזה אלוף בחץ וקשת, וכל מיני סוגים של אלוהים. בשלוש שפות חורקות גילו פחדים מהילדות, ואהבות ראשונות ושניות ועוד כמה, ושנאות שאותן כבר בכלל אין לספור. הם נזכרו איך נפגשו, שתי דמויות פצועות בארץ זרה, וכמה לא סביר בעצם, אבל קורה שחיים משתבשים למענך. והוא הבחין שהיא נושמת נורא בכבדות, והיא בנאדם יפה – אז למה לדאוג? וקבע שיש רק דבר אחד שראוי לחשוש ממנו בעולם כולו וזה אנשים שאוהבים סוסים. אוהבים ממש, יותר משהם אוהבים אחרים ואת עצמם אפילו. והיא צחקה, וגם הוא, ואז הם שתקו. 
בסוף היא בחרה בדבש הבהיר, והוא התעקש על עוד כפית כדי שתהיה בטוחה. ואחרי שבחרה בו שוב והפעם לגמרי, היה תורו לנשום והוא אמר שאין לה מושג. אין לה מושג מה היא עושה לו, ועם בחורה כמוה יש רק שתי אפשרויות – להתחתן או לברוח, ועדיף מיד. 

ובלילה היא הייתה מלאה בו, ובבוקר רעדה מול פתק במטבח, וכשמרחה דבש על לחם היא לא ניחשה עד כמה עוד תבכה כשתבין שהתכוון לכל מילה.

נכתב על-ידי
מורן לוי מוזס
הדף נקרא 82 פעמים
אהבתי חיבבתי
2 תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי