שריר

נגיעה מכאן והשריר מתוח,

כילד הצופה במסך חייו.

עוד שנה והספר פתוח,

העמוד אמנם שונה,

הפיסקה מעט אחרת,

אך אין ספק כי זו אותה הגברת.

ללא שינוי,

ללא חת,

לבושה באותה אדרת.