כל הלילה הזה

היא הייתה כמו משיר של רוברט פרוסט.
דרכה פתלתלה ומסתורית
ביער ערפילי
וקול פרסות סוסתה 
בהדהודן
הורוני את דרכי.

והיא הייתה ציפור דרור בתוך שיר של ט.ס אליוט
שהגביהה עוף מעל זוהמת הרחובות
והערפל הצהוב הבודד.
הפליאה בנוצותיה
וציוצה עוד מהדהד
בחללי.


והיא השיר הזה 
ועוד אלף אלפי שירים
היא האבנים הצהובות
והאבנים המתגלגלות
היא נשמת כל חי
והיא דמעותי
והיא כל הלילה הזה.