אירינה

אל מול שדייך הגדולים המלוניים

אל מולך שפתותייך הוורודות הקוצניות המתריסות

אל מול רגלייך ישבנך שערך אפך

מצחך שפתייך ענייך עצמות לחייך

התבטלתי לגמרי

הפכתי לכלי שרת

שפכתי את עצמי לתוכך פעם אחר פעם

מוכן לספוג את הכול

חלש מידי מכדי להרים את הידיים כדי להגן על עצמי

מעורפל מנוון נרקוטי

חסר כבוד עצמי

מצהיר כל פעם מחדש

כמעט בדמעות

על אהבתי הנצחית

אבל יודע את האמת

שכול הכספומטים סגורים

ואני חייב למהול את הדם

עם המנה שלי

נכתב על-ידי
אלמוג קורן
הדף נקרא 43 פעמים
אהבתי חיבבתי
אין תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי