דף #5222

הים

הים לחש לחול :" עצור אותה ממעשיה, הצל אותה, אל תיתן לה להטביע את עצמה.                                                                               כשנכנסה למים, הבנתי. ראיתי את פרפורה החזק והמסורבל בידיה וברגליה לא כשל מישהו ששולט בשחייה.                                        בתחילה היא שחתה בתנועות פראיות, שערה התפזר סביבה, אולי היססה, אולי כבר נהיה מאוחר. אני כל כך רציתי להציל אותה מפני עצמה, כל כך צעירה, עוד יכלה לחיות חיים מלאים ולהיות אימא.    זקן הייתי מכדי להרימה. מה היה צריך לקרות שיחלץ אותה מטביעה? אולי סערה פתאומית, ואנשים יקומו ממרבצם על החול ויראו אותה? הוי, הנה ילד צעק: ״אימא תראי אישה במים טובעת״! התפללתי בחזקה שמישהו יבוא.