דף #5247
שולה ברנע
16 לספטמבר 2021
·
דקת קריאה, 174 מילים
שבלולים כמשל -ספורון
כששבה הביתה מרוצה, ראתה משהו אפרפר על הקיר החיצוני של דירתם ובכלל זה כל צד הבניין. הקיר שפנה לצד השדה באותה שכונה, החלק הירוק שכה אהבה להתבונן בו בעונות האביב והסתיו. לזוועתה, ראתה את החלזונות האפריקניים זוחלים להנאתם הלוך ושוב על פני הקיר, חלק עמדו וחלק נעו בשרשרות הריר שלהם, נהנים כמו ילדים המשתכשכים בבריכה נעימה. חלקם סדקו חור בקיר והחלו להזדחל פנימה לתוך הבית.. לתוך ארונות הבית, לתוך האוכל והסירים שעמדו על הכיריים. רק זה היה חסר לנו חשבה. והכי גרוע הם הזדחלו על גבי הכבסים שלהם וטינפו הכול מחדש. הם נראו כפועלים שקבלו תמריץ נאה לעמלם. לא נחו ולא שקטו לרגע. כעת נאלץ בעלה לכבס הכול שנית במו ידיו, לא הייתה לזה צורה.. הכול נשאר בגוון אפרפר.. כעת ,אם הם רצו להחזיר את דירתם למי שאחראי לדיור המתמחים- יהיה עליהם לטפל בגדודי הרמשים שטיילו על הקירות בחוץ. הם נדרשו לשכנע את השכנים שזה הכרח י שישתפו פעולה בנושא ההדברה. קבעו ללכת על הדברה ירוקה משמע שימוש בחומרים על בסיס צמחי וכך לא יגרם נזק סביבתי. עוד הוצאות אינסופיות! רטנה. רעדה טלטלה אותה פתע- הקיצה בבהלה-הכול חלום..