כבדים ולבבות



בגיל 23 טסתי לאיטליה ללמוד אמנות. תכננתי לנסוע ולא לחזור לעולם, אך לבסוף נשארתי לשנה אחת בלבד. את יום הולדתי ה-24 חגגתי עם בת זוגתי הברזילאית דניאלה, ולאחר תקופת לימודים קצרה וחורף במילאנו, שבתי הביתה לישראל.

את דניאלה הכרתי בבית הספר לשפות. מכוון שרציתי להתקבל לאקדמיה לאמנויות של פירנצה, הייתי צריך לדעת איטלקית שוטף, ולשם כך התחלתי ללמוד את השפה כבר בארץ, כחודשיים לפני נסיעתי, ולאחר שהגעתי, כחודשיים נוספים, עד לתחילת תקופת הבחינות. הרבה ישראלים טסים לאיטליה ללימודים. למעשה, הרבה אנשים מכל העולם מגיעים לאיטליה כדי לרכוש השכלה גבוהה, ועל הדרך, לחיות בסרט. לרוב לומדים את השפה בערים ידועות כמו רומא וונציה; חיים, לומדים, נהנים בתפאורה הנוצצת ומתפזרים לאוניברסיטאות המקומיות, במעמקי הארץ. דניאלה הגיעה לאיטליה כדי ללמוד אופנה במילאנו ולמדה את השפה בפירנצה, שם נפגשנו.

למדנו באותה כיתה ומיד נדלקתי על הבחורה מברזיל. למרות שבשלב הזה כבר ידעתי שאני מעדיף גברים, עדיין לא הייתי סגור על עצמי וחיפשתי הרפתקאות בכל מחיר; זרמתי עם ליבי הבוער וחיפשתי ריגושים. בגדול, הייתי חתיך מאד ופלרטטן, והפחדתי הומואים עדינים ואוחצ'ות, שעליהם נדלקתי ושאיתם התחלתי. לא הבנתי בהתחלה, למה לא הולך לי? מה, לא רואים שגם אני הומו? נדלקתי חזק על מה שראיתי בעין ולא חשבתי לרגע על חיבור רגשי או רוחני, שמעבר למין. לכן זה לעולם לא הסתדר. הייתי חרמן נורא, ונמרץ, ולמרות שחשבתי שאני חמוד ברמות, מצאתי עצמי תמיד בסיטואציות מגוחכות, שאני בא נסיך ונתפס כמפלצת. למרות זאת, התגלגלתי עם מה שבא, עם כל מה שבא, וכל הזמן בא. בנים, בנות, עם כולם שיחקתי וניסיתי מזלי, אך תמיד סיימתי עם בחורות יפות שאהבו אותי בכל מצב, מאשר, למשל, עם דוגמנים גאים וסחים. זרמתי עם זה לגמרי והבנתי שזה הסגנון שלי, וכך היה גם עם דניאלה.


***


באחד הבקרים בשבוע הראשון ללימודים נכנסה לכיתה עם קולב ועליו שמלה נוצצת, סיגריה בפומית, התיישבה לצד חלון פתוח, מפיצה ניחוח של בושם צרפתי ותלתה את השמלה על ידית התריס. באיטלקית רצוצה אמרה שהיא תיכף מכבה את הסיגריה ויאללה בואו נתחיל בשיעור. שאר הסטודנטים הבינלאומיים היו בשוק אבל אני נדלקתי על דניאלה מיד. פניתי אליה בעיניים נוצצות.

"אפשר לשבת לצידך? הסיגריה לא מפריעה לי."

"בטח, חמוד, בוא נשב ביחד עד סוף הלימודים."

"יאללה בכיף! שמי ברק. אני מישראל."

"נעים מאד ברק," אמרה וזרקה את בדל הסיגריה מהחלון, "דניאלה מברזיל," נשפה את העשן הצידה, "מִבֵּלוֹ הוֹרִיזוֹנְטֶה".

"נהדר! ואת נראית נהדר... מה תרצי ללמוד כאן, בארץ הכיף והיופי?"

"אתה לא רואה?" התבוננה בי מופתעת, "עיצוב אופנה, ברור. אלמד את השפה ואז אעבור למילאנו, למכון האירופאי לעיצוב. מה אתה תלמד?"

"אמנות. כאן בפירנצה. אם אתקבל."

"יפה מאד," אמרה והסתכלה על ציפורניה הארוכות, "שיהיה בהצלחה."

ואז התחיל השיעור.


***


כבר באותו יום שכבנו. בסוף השיעור דניאלה רשמה לי על פתק את כתובתה ברחוב פאלאצולו שבקצה העיר ועם הפתק ביד, נרגש, עמדתי מתחת לחלונה ומתחת לפנס רחוב בשעת שקיעה מאוחרת. צלצלתי באינטרקום ודניאלה הוציאה ראשה מהחלון. כשראתה אותי למטה חייכה וצרחה, "תעלה!".

הסקס היה פצצות. דניאלה היתה דקת גו וחלקה לגמרי, בלונדינית עם שורשים שחורים, פנים ארוכות ופלטה על השיניים. אני עם השרירים מעכתי אותה להנאתה במיטה והרמתי אותה באויר בקלות תוך כדי שאני משחיל אותה על הזיקפה שלי מאחור. היא מצצה לי והרגשתי את הפלטה, ירדתי לה באגרסיביות והיא צרחה בקול גבוה עד שגמרה.

לאחר שנרגענו, התקלחנו ביחד ועברנו למטבח. דניאלה הדליקה אור קטן ונרות ומזגה לנו יין לבן צונן מהמקרר. אני התהלכתי בתחתונים ודניאלה לבשה חלוק לבן מִמֶּשִׁי. ישבנו סביב שולחן קטן.

"את רוצה שאכין לנו משהו לאכול? אני מבשל בן זונה," צחקתי והדלקתי לה סיגריה.

"בטח," אמרה, לקחה את הסיגריה, שמה אותה בפומית ולגמה מכוס היין. היא התבוננה בי במבט בוחן אך אוהב.

"יש חבילה של לבבות וכבדים במקרר, קניתי היום באיטליז של הסופר. לבבות וכבדים נחשבים באיטליה לחטא קדמון. כל כך טעימים וכל כך לא בריאים, מוכרים אותם ביחד, כמות כפולה בחצי המחיר. אתה יכול להכינם עם קצת שמנת ועלי בזיליקום ולבשל גם פסטה. נראה אותך". היא שאפה מהפומית ונשפה אל עבר החלון. בבתים העתיקים של פירנצה אין מזגנים. הבניינים כל כך עתיקים, שזה מסוכן. התבשלנו בלחות של ליל קיץ עירוני כבד אבל האווירה היתה מחשמלת.

קמתי והתחלתי לבשל. הרגשתי בסרט. העמדתי סיר מים לאיטריות ובינתיים טיגנתי במחבת גדולה בצל עם הרבה שום, את חבילת הלבבות והכבדים ושפכתי פנימה קופסא שלמה של שמנת מתוקה. תיבלתי במלח ופלפל שחור, גירדתי קצת אגוז מוסקט, לקחתי מדניאלה את בקבוק היין הלבן והוספתי לתבשיל.

"אתה חתיך ממש," אמרה תוך כדי שכיבתה את הסיגריה. "בפעם הבאה שנשכב, אני רוצה שתזיין אותי בתחת." היא לגמה מכוס היין והיתה רצינית רצח. הוספתי כמה עלי בזיליקום לתבשיל והתבוננתי בה מופתע. שמחתי. חור תחת מדליק אותי יותר מכוס, במיוחד אם יש סביבו שערות, אבל ברור לי שיקח הרבה זמן עד לסקס ההומוסקסואלי הראשון שלי. למרות שבמחשבה האהבה שלי מכוונת יותר לגברים, אני חזק ועמוק בקטע של נשים. קשר עם גבר נראה לי תיק כבד. מי אני במקום הזה? הרי אין ייצוג של הומואים אלפא חתיכים ופריבילגים, בשום מדיה, אך לעומת זאת, יש ייצוג אינסופי של הסטרייט המוביל, בכל מקום. כל עוד אני צעיר שחוגג את החופש האישי שלו עד הסוף, לא ברור לי- מה אני? אם אתעסק עם בחור כלשהו, אתרסק מכובד המשמעות של החריגות שלי כאינדבידואל; אני רואה זאת עם הומואים שנבהלים כשאני מתחיל איתם, כאילו התפוצץ להם אירוע קוסמי על הראס. מצד שני, כשאני מתחיל עם בחורות, הסרט תמיד טוב, משותף, ומביא פצצות אהבה מהוליווד: נשיקות בשקיעה עם לבבות מהבהבים, צעידה לעבר חופה לקול צלצול פעמונים, אורגן כנסיה מחריש אזניים וסלסולי קלרינט ביידיש. אורז ופרחים נזרקים לכל עבר.

                                                           

                            ***


אני מחבק ומנשק את דניאלה על אדן החלון. פעמון הכנסיה מצלצל תשע בערב. מגובה של כמה קומות, פירנצה שלנו יפה ומכושפת. אנחנו חודש כאן ביחד, בסרט איטלקי. סיימנו את עוגת היומולדת והשארנו כלים בכיור ונרות דולקים. מחר לאחר הלימודים נלך לשוק המקורה בסנטו ספיריטו ונקנה ירקות טריים, לחם וגבינות. נעבור באנוטקה שכונתית ליין איטלקי אמיתי ונקנח באיטליז של הסופר, לחבילה נוספת של כבדים ולבבות. אנחנו אוכלים רק את הלבבות.



נכתב על-ידי
איתי שקד
אמן, הרפתקן אמנות, כותב בכיף. גוגל:"סקס בינלאומי וסיפורים אחרים"
הדף נקרא 75 פעמים
אהבתי חיבבתי
אין תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי