על דרך השלילה

לֹא כָּל מָה שֶׁמְּנֻקָּד הוּא שִׁיר

לֹא כָּל מָה שֶׁמָּנִיפֶסְט הוּא שִׁיר

לֹא כָּל זְעָקָה בְּסֶגוֹל אוֹ צֶרֵה הִיא שִׁיר

לֹא כָּל מָה שֶׁמִּתְחָרֵז הוּא שִׁיר

בְּסַךְ הַכֹּל אֵלוּ פְּנֵי הַדְּבָרִים הַמִּתְהַוִּים בְּשֶׁלָּהֶם

טִפּוֹת הַמַּיִם בִּשְׁלוּלִית מֵטּוֹפְפוֹת

מְנַקְּדוֹת לְלֹא נִקּוּד

עַל מָה שֶׁלֹּא נֶאֱמַר

לִפְנֵי שֶׁנִּטְרְקָה הַדֶּלֶת עַל אַהֲבָתֵנוּ

לְלֹא הַרְמוֹנְיָה, לְלֹא פּוֹאֵטִיקָה. נִטְרְקָה

טְרִיקָה, בְּקוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה, בִּלְחִישָׁה

רַגְלַיִם מְכֻסּוֹת בַּבֹּץ, רְטוּבוֹת , שׁוֹטְטוּת

רָטוּב וְקַר לִי אָז חָזַרְתִּי בְּסוֹף לְבֵית לִזְרוֹעוֹתַיִךְ

טִפֵּשׁ, אָמַרְתְּ לִי וְצָדַקְתְּ. טִפֵּשׁ.

וַאֲנִי בְּתוֹכִי זָעַקְתִּי שֶׁגַּם לַטִּפְּשׁוּת יֵשׁ מָקוֹם בָּעוֹלָם הַזֶּה. גַּם לַטִּפְּשׁוּת שֶׁלִּי

אֲבָל הַמִּלִּים יָצְאוּ דַּלּוֹת וְחִוְּרוֹת מִגְּרוֹנִי

לְלֹא נִקּוּד וְטַעַם. אָז שָׁתַקְתִּי

בָּלַעְתִּי אוֹתָן פְּנִימָה לְתוֹכִי וְגִרְגַּרְתִּי

אוּלַי שְׁתִיקָה הִיא סוּג שֶׁל שִׁיר

שִׁיר שֶׁנִּכְתַּב עַל דֶּרֶךְ הַשְּׁלִילָה