חללים ומקומות

מתוך יומן החלומות # 116


בסוף החלום הייתי בתערוכה במקום עצום; חלל של האנגר תעשייתי אדיר, אולי בית חולים כביר, כנראה שדה תעופה נטוש בפלנטה אחרת. יתכן גם, בית ספר תיכון ענק ללא התלמידים, מלא בחללים ריקים.

הסתובבתי עם חברתי האמנית והאוצרת מרב שין בן אלון. היינו צמד וריחפנו בחללים השונים של המקום. גדולים, קטנים, חשוכים ומוארים, בכל חלל שעברנו נגלו לעיננו יצירות אמנות, פסלים והולוגרמות במרחבים השונים וציורים על הקירות. הבנתי שזה יריד אמנות חללי. עברנו בריחוף מחלל לחלל וראינו את התערוכות. עלה לי רעיון מבריק, כיצד להגדיר את הקונספט של מה שאנו עושים- "חללים ומקומות". אנחנו שני לוחמי חלל, שטים מאזור לאזור בהאנגר העצום, בספינת החלל, וכל חדר שמציגים בו הוא "מקום". התפקיד שלנו כאוצרים או כמבקרי האמנות הוא לעבור מחלל לחלל, ממקום למקום, לראות מה קורה ולבדוק אם האנשים במרחב המסוים הם האנשים הנכונים להיות שם.

ככל שאני נכנס עמוק יותר לתוך ממלכת החלום אני מבין מה קורה. אני קולט לאט לאט שהמצב הוא בעצם קונספט: קרתה שואה אטומית בחלל וכולם תלושים. אני ומרב עפים ומרחפים מתערוכה לתערוכה, וכמו שני פרמדיקים חלליים עלינו לבדוק שהאנשים מתאימים לאמנות שבמקום. אם לא, אנו לוקחים אותם איתנו בריחוף ומעבירים אותם למקום הנכון, כלומר, לחלל התערוכה שמתאימה להם רוחנית.

על המקום עצמו: כאמור, האנגר עצום, שדה תעופה חללי בפלנטה אחרת, שילוב בין בית הספר ליידי דייויס שבתל ברוך צפון לבית החולים החדש שבתל השומר. המסדרונות המתפצלים הארוכים, חללי הכיתות בכל הקומות, הרחבה למטה ומסביב... מרחב אורבני, עתידני, דחוס ואינסופי.



נכתב על-ידי
איתי שקד
אמן, הרפתקן אמנות, כותב בכיף. גוגל: "סיפורי העיר"
הדף נקרא 71 פעמים
אהבתי חיבבתי
אין תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי