תפילת האישה

כטוטפות בין עיניך

מטביעה את שפתיי בך,

מקבעת מזוזותיי בסיפך

ומחכה לברכה.

 

הנץ עם שחר מתפתלת סביבך,

וקוראת בקול גדול:

"מודה אני לפניך!

בשעה שהחדרת נשמתך בשלי".

 

מנחה אני לרגליך

ואתה בעמל יומך.

מי יתנני היות הארוחה המפסקת שלך.

ואמרו אמן! 

נכתב על-ידי
קטנה (מרב בן-שושן)
משתעשעת פה.
הדף נקרא 83 פעמים
אהבתי חיבבתי
אין תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי