העידן החדש בפוליטיקה העולמית


עבודת סיכום בפוליטיקה ומימשל בינלאומי. חלק ראשון.

הפולטיקה העולמית החלה מתעצבת מחדש על פי קווים תרבותיים. בשנים שאחרי המלחמה הקרה, החלו להתחולל שינויים דרמטיים בזהויות של עמים  .יש משמעות לדגלים ולסמלים כמו צלב, קוקה קולה, סהר, סמל ה'כאוס' וכיסויי הראש. מפני שלזהות התרבותית יש משמעות גדולה וחשובה. היריבויות המסוכנות ביותר יתרחשו לאורך קווי השבר שבין הציביליזציות העיקריות של העולם לכן חשוב שנדע לזהותן ואת מקורותיהן.

הטענה העיקרית היא שתרבויות וזהויות תרבותיות מעצבות את תבנית הלכידות , הפילוג והסכסוך שבעולם שאחרי המלחמה הקרה.


הטענה נשענת על חמשה בסיסים

ראשית הפוליטיקה העולמית היא רב קוטבית ומרובת ציביליזציות .. המודרניזציה אינה שווה להתמערבות ואינה גורמת ליצירת ציביליזציה כלל עולמית.

שנית מאזן הכוחות שבין התרבויות משתנה. השפעתו היחסית של המערב פוחתת. התרבויות האסייתיות מתעצמות מבחינה כלכלית צבאית ומדינית. התפוצצות האוכלוסין באיסלם מערערת את היציבות במדינות המוסלימיות ובשכנותיהן. כלל התרבויות הלא מערביות בתהליך אישור מחדש של ערך התרבויות שלהן.

שלישית הולך ומתהווה סדר עולמי חדש שמבוסס על ציביליזציות. חברות שיש להן מאפיינים תרבותיים משותפים משתפות פעולה אלו עם אלו. ניסיונות להעביר חברות מציביליזציה אחת לאחרת אינם מצליחים ומדינות מתקבצות סביב המדינות המובילות אשל הציביליזציה שלהן.

רביעית היומרות האוניברסילסטיות של המערב גורמות לו להסתכסך יותר ויותר עם תרבויות אחרות . החמורים בסכסוכים אלו הם הסכסוכים עם האסלאם ועם סין.

חמישית הישרדותו של המערב תלויה בכך שהאמריקאים יאשרו מחדש את זהותם המערבית ושאנשי המערב יראו בציביליזציה שלהם ציביליזציה ייחודית ולא אוניברסלית ויתלכדו כדי לחדשה ולשמרה לנוכח ההתרסה של החברות הלא מערביות .

מה קרה בעולם בזמן המלחמה הקרה?

הפוליטיקה העולמית נעשתה דו קוטבית :קבוצת חברות עשירות ודמוקרטיות ובראשן ארה"ב שקעו בתחרות אידיאולוגית כלכלית מדינית ולפעמים צבאית עם קבוצת חברות קומוניסטיות עניות שקשורות לברה"מ בראשן .

בשלהי שנות השמונים של המאה העשרים התמוטט העולם הקומוניסטי.

ומאז עמים ואומות מנסים להשיב על השאלה הבסיסית ביותר מי אנחנו?

והם עונים באמצעות הדברים החשובים להם ביותר. אנשים מגדירים את עצמם במונחים של מוצא דת לשון היסטוריה ערכים מנהגים ומוסדות.  

קבוצת המדינות הלאום החשובות ביותר אינן הגושים של המלחמה הקרה אלא שבע או שמונה הציביליזציות העיקריות בעולם.

המערב הוא הציביליזציה החזקה ביותר כרגע אבל מעמדו בפיחות. הוא מנסה לחזק את ערכיו ולהגן על האינטרסים שלו אך החברות הלא מערביות ניצבות בפני בחירה . חלקן מנסות לקפוץ על עגלת המערב ואחרות מנסות להגדיל כוחן כלכלית וצבאית כדי להתנגד לו.

פרדיגמות של הפוליטיקה העולמית

פרדיגמה היא מעין מפה שמאפשרת

1 לארגן את חשיבתנו על המציאות ולנסח הכללות

2 להבין את הקשרים הסיבתיים שבין תופעות

3 לצפות התפתחויות עתידיות ולנבאן

4 להבחין בין  עיקר לתפל

5 לראות באילו נתיבים עלינו ללכת כדי להשיג את יעדינו

פרדיגמה ראשונה אופוריה והרמוניה

אחרי התמוטטות הגוש הקומוניסטי כל העולם יהיה דמוקרטי וליברלי. ארגון האום יזכה בחשיבות מחודשת. יהיה שלום.

האופוריה מוטעית. העולם לא נעשה שלו יותר.

 מלחמת העולם הראשונה הולידה את הקומוניזם ואת הפאשיזם

מלחמת העולם השניה הולידה את המלחמה הקרה

והתמוטטות הגוש הקומוניסטי יצרה תבניות חדשות של בריתות בין מדינות. התחדשותן של תנועות ניאו קומוניסטיות וניאו פאשיסטיות. גרמה להתעצמות הפונטמנטליזם הדתי. סין גדלה והתעצמה .

פרדיגמה שניה : שני עולמות 'הם' ו'אנחנו'.

לאזורי 'שלום ' ו'איזורי אי שקט' האמריקאים חלקו את העולם לאיזורים של שלום שכללו את המערב ואת יפן ואיזורי אי שקט = יתר העולם.

חלוקה אחרת :מדינות עשירות מודרניות ומפותחות מול מדינות עניות מסורתיות לא מפותחות.

הסכסוכים בין עשירים לעניים אינם סבירים משום שבדרך כלל המדינות העניות חסרות אחדות פוליטית עוצמה כלכלית ויכולת צבאית לקרוא תיגר על מדינות עשירות.

חלוקת העולם לשניים זו ראיה פשטנית .

המערב הוא אולי יישות אחת אבל מה משותף לחברות הלא מערביות חוץ מהעובדה שאינן מערביות? הציביליזציות היפנית הסינית ההינדית המוסלימית והאפריקנית חולקות מעט מבחינת דת מבנה חברתי מוסדות וערכים שולטים.

העולם מורכב מכדי שיהיה אפשר לחלקו בפשטות מבחינה כלכלית בין הצפון לדרום או מבחינה תרבותית בין המזרח למערב.

פרדיגמה שלישית מדינת הלאום במרכז

מדינות הן היישויות הדומיננטיות בעיניני העולם והן תישארנה כאלה. הן מחזיקות צבאות מקיימות יחסי חוץ מנהלות מו"מ על אמנות יוצאות למלחמות שולטות בארגונים בינלאומיים משפיעות על הייצור ועל המסחר והממשלות מתעדפות נושאי בטחון מפני אויבים מבחוץ ולעיתים קרובות מתעדפות יותר את הבטחת בטחונן כממשלות מול סכנות מבפנים...

ג'ון מירסהיימר ניבא את המלחמה בין רוסיה לאוקראינה מפני שיש להן גבול משותף ארוך ובלתי מוגן ומדינות כאלו נגררות לתחרות ולקונפליקט מחשש לביטחונן. וזאת למרות שהתרבות והציביליזציה בין רוסיה לאוקראינה כה דומות .

אבל לפרדיגמה שמעמידה את המדינה במרכז יש גם מגבלות.

היא מניחה שכל המדינות רואות את האינטרסים שלהן באותה הדרך ופועלות באותה הדרך. ולא כך.

מדינות מגיבות למה שהן תופשות כסכנה. המדינות מגדירות סכנה על פי מה שהן סבורות שהן כוונותיהן של מדינות אחרות. אופן התפישה מושפע מאד משיקולים תרבותיים . יש סיכוי גדול שיחשבו שצפויה להן סכנה ממדינות שלחברה שלהן יש תרבות שונה ועל כן אין הם מבינים אותם ולא יכולים לסמוך עליהן..

מדינות שיש להן תרבות דומה ומוסדות דומים תמצאנה אינטרס משותף. למדינות דמוקרטיות יש דברים משותפים עם מדינות דמוקרטיות אחרות ולכן אין הן נלחמות זו בזו. למשל ארה"ב וקנדה.

מגבלה שניה לתפיסת העוצמה של מדינת הלאום היא שיש פגיעה בריבונות ובכוח המדינה מפני שמוסדות בינלאומיים טוענות לזכות לשפוט ולהגביל את מעשיהן של מדינות בתוך שטחן.

ממשלות מאבדות מכוחן בכל העולם גם בגלל שהעבירו סמכויות לישויות פוליטיות משניות כמו רשויות מקומיות , לתנועות אזוריות לוועדים חזקים . ממשלות איבדו במידה רבה את יכולתן לשלוט בזרימת הכסף מהן ואליהן והן מתקשות לשלוט בזרימה של רעיונות טכנולוגיה סחורות ואנשים. { החשש מפני הרשתות החברתיות והניסיונות לשלוט בהן מביע את החלשות המדינות מול זרימה חופשית של המידע]

גבולותיהן נעשו חדירים יותר.

פרדיגמה רביעית  כאוס

היחלשותן של מדינות תורמת לדימוי של עולם במצב של אנרכיה. אופן ההסתכלות הזה מדגיש את התערערותה של סמכות הממשלה את התפוררותן של מדינות את העצמתם של סכסוכים שבטיים ואתניים את הופעתם של ארגוני פשע בינלאומיים את העלייה במספר הפליטים בעולם את התפשטותם  של כלי נשק גרעיניים ביולוגיים כימיים את התפשטות הטרור ואת השכיחות של מעשי טבח וטיהור אתני.

ואכן יתכן שגוברות מגמות של אי סדר בעולם אבל העולם אינו משולל סדר לגמרי.

הפרדיגמה של הציביליזציה

במקום הפרדגימות האלו אפשר לראות את העולם במונחים של שבע או שמונה ציביליזציות שיש ביניהן כוחות מיזוג , שיש חלוקה בין מערב לכל היתר שאינו מערבי.

לקבל שמדינות לאום הן השחקנים החשובים ביותר והאינטרסים הקשרים והמלחמות ביניהן מושפעים יותר מגורמי תרבות וציביליזציה.

שאכן העולם אנרכי ושיש בו סכסוכים אבל הכי מסוכנים ליציבות העולם הם הסכסוכים בין קבוצות מציביליזציות שונות.

ההיסטוריה האנושית היא ההיסטוריה של הציביליזציה.

יש ציביליזציות רבות וכל אחת מתורבתת בדרכה שלה.

ציביליזציה ותרבות שתיהן מתייחסות לדרך החיים הכללית של בני האדם ונוגעות בערכים נורמות מוסדות ואפוני חשיבה שדורות עוקבים בחברה ייחסו להם חשיבות מכרעת.

זו השקפת עולם מנהגים מבנים ותרבות שיש להן שלמות היסטורית ומקיימות סביבה מוסרית .

מכל היסודות האובייקטיבים שמגדירים ציביליזציות החשוב ביותר הוא הדת .

 

נכתב על-ידי
אופיר מלכי
הדף נקרא 26 פעמים
אהבתי חיבבתי
אין תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי