צליל המיתרים

מִתְאַזֵּן עַל כַּנְפֵי הָרוּחַ

מְחַפֵּשׂ אָזְנַיִם עֲרֵבוֹת

מָצָא הוּא הַיֶּלֶד הַקָּט

הָלַךְ לוֹ בִּשְׂדוֹת זָרִים

וְחָזַר מִיָּד הַבַּיְתָה עִם צְלִיל הַמֵּיתָרִים

הַיֶּלֶד שֶׁהָלַךְ כְּבָר אֵינוֹ יֶלֶד

הוּא עַצְמוֹ גֶּבֶר עִם צַלָּקוֹת עֲמֻקּוֹת

שֶׁל אֹשֶׁר וְשִׂמְחָה וְעֶצֶב וַאֲפֵלָה

מָצָא הַמְּנוּחָה בִּצְלִילֵי הָאַהֲבָה

חִיּוּךְ רָחָב עֲלֵה וּצְחוֹק קָטָן יָצָא

מַלְחִין הַשִּׁיר וּצְלִיל הַלַּיְלָה

יִפְתַּח לִבּוֹ וְיַמְשִׁיךְ הָלְאָה

תּוֹדָעָה צְלוּלָה הָלְאָה מִתְפַּשֶּׁטֶת

וְאֶת אוֹתוֹ אֶחָד לְאַט לְאַט כּוֹבֶשֶׁת