כרוניקה של ג'וינט קטלני 6


"white widow," אמרה ויקי וכיבתה את קצה הסיגריה בשארית הקפה שבכוס הקטנה. "לפי התיאור, הבחור בקופי שופ מכר לך white widow לפרצוף. ללא ספק," זרקה את הבדל הרטוב מחוץ לחלון, "דפק אותך טוב טוב. זה וויד שידוע בהזיות קשות וקריעה יסודית של המוח. מה שנקרא, סמים לזה סוף."

תום שפיגל ובת זוגו ויקי חמיש ישבו מתחת לחלון הגדול במטבח הקטן בדירה שבקצה פלורנטין. בחוץ, שמש הבוקר זרחה על רחובות מאובקים, שבהקו בלובן עירוני כל הדרך עד לים הכחול. ריח הקפה שהתבשל במקינטה עמד באוויר. מיקי הביטה לתוך עיניו של תום באדישות. "היית צריך להתעקש על החשיש המרוקאי," ומזגה לו עוד מהמשקה החם.

"יכול להיות," תום התרווח לאחור, "אבל אחרי מה שחוויתי שם, הדבר היחידי שאני מתעקש עליו, זה לא לעשן יותר שום שיט בשום צורה, עד סוף ימי." הוא הרים את ספל האספרסו גבוה מעל ראשו ואז לגם ממנו עד סופו.

מר שפיגל הצעיר הניח את כוס הקפה על השולחן והתכופף כדי ללטף את החתול הג'ינג'י שעבר בין רגליו ונעלם בין העציצים. "לא לעשן שום דבר חוץ מסיגריות לייט, כמובן," חייך אל ויקי בת זוגו המתוקה והדליק סיגריה מקופסת כאמל כחלחלה, שהגיעה אתו כל הדרך מאמסטרדם.



סוף.




נכתב על-ידי
איתי שקד
אמן, הרפתקן אמנות, כותב בכיף. גוגל: "סיפורי העיר"
הדף נקרא 80 פעמים
אהבתי חיבבתי
אין תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי