מורי מור 1


Photo by Marc-Olivier Jodoin on Unsplash / https://unsplash.com/@marcojodoin

Photo by Marc-Olivier Jodoin on Unsplash


1

איזה סקס פרוע היה לי עם ריקי. חייתי, טבעי, אדם וחווה בגן עדן. וכל הלילה. וכל היום. מהדירה שלה בקצה פלורנטין היכן שגרנו בתקופה שחזרנו להיות ביחד בקיץ כשסיימתי את הלימודים וצרחתי מאוֹשר שיש לי סוף סוף תואר ביד לאחר שנים של חוסר התאמה חברתית וסבל כי במשפחה של רופאים להיות אמן זה להיכשל עד הסוף והנה הוכחתי שאפשר להגיע למשהו, ושמעו את הצעקות של ריקי בוקעות מהמרפסת הג'ונגלית שבקומה העליונה, מהשקיעה עד לזריחה, ולפעמים גם בשעות הצהריים, בסיאסטה שאחרי החומוס פול. ומין אנאלי - כמה שיותר. הטריפה אותי. הגוף הענק שלה שפע קימורים עסיסיים ורכסים של בשר רך ומתוק בפישוק של שדיים ענקיים שעטפו אותי בשלוליות חמות של גשם רטוב וזיעה מבושמת ולא יכולתי שלא לשקוע היטב ולצרוח מידי פעם ממעמקי נפשי הפצועה, שמצאה סוף סוף מזור אדום וסיפוק ורוד, עמוק ביותר ונא. אבל תמיד שמתי קונדומים פדרלייט של דורקס שבאמת לא הרגשתי וחיסלנו את הקופסאות בקבלנות. ממש הסתובבתי כל היום עם כאב אשכים נוראי ושרירים רפויים.

יום אחד שאלתי את המוכר בפיצוציה שעל פינת אברבנל, זו שחטפה פגז בתחילת מלחמת חרבות ברזל, כשראיתי שכל החבילות הכתומות של הפדרלייט בטורים הצבעוניים של הקונדומים חסרות, "הם חיות החבר'ה בשכונה כאן, הא?" וצחקקתי והרגשתי כקרימינל נחש בחברה טובה והוא התבונן בי במבט רציני רצח - "יא גנוב, זה רק אתה," והיה עצבני והמשיך לתייג את מחירי הביסלי עם אקדח המדבקות ואני הייתי המום. נשפתי החוצה את עשן הסיגריה ונגמר הטראנס. הרגשתי את עצמי בודד לגמרי, לבד, פרוע, מה זה פרוע, משוגע על כל הראש, ומחוץ לכל גבול או מידה במעמקי עיר הקיץ האינסופית. בקצה הרחוב השמש שוקעת ושמעתי סירנה של ניידת משטרה.


המשך יבוא



נכתב על-ידי
איתי שקד
אמן, הרפתקן אמנות, כותב בכיף. גוגל: "סיפורי העיר"
הדף נקרא 165 פעמים
אהבתי חיבבתי
אין תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי