רובי פיצץ לי את השושי

הוא היה נסיך. נסיך מרוקאי. אבל אמיתי כזה, יפה מהסרטים, מצודד עם בלורית ועור מושלם, לא איזה ארס מלוכלך מהסחלה של החיים. הנסיך רובי. ואיבר המין שלו, זה הדבר הגדול, הבשרני, השחום והעסיסי ביותר שראיתי בחיי. כשהזדקר בפעם הראשונה מתחתוני הספורט הצבעוניים, מחובר בערווה יפה לגוף חטוב שהבריק מזיעה אחרי האימון, שנינו במקלחות של חדר הכושר באוניברסיטה, עומדים אחד מול השני, המומים, הבנתי שנגמרות לי המילים ובאמת שאין מה לדבר - נסיך אמיתי. השתגעתי מרוב תשוקה.

***

הוא פיצץ לי את הלב. בפעם הראשונה שהתפשטנו בדירה שלי בפלורנטין, רק רציתי שרובי יקרע אותי לגזרים. למרות שאני בכלל דו מיני ויש לי חברה, ואני בקושי יודע למצוץ זין ובטח שמעולם לא קיימתי יחסי מין אנאליים, כשנגענו גוף בגוף והעור התחכך בניצוץ חשמלי, רציתי רק שישבור, יעקור, יכסח ויפרק, יהרוס, יפוצץ, יגרוס וינפץ, את גופי ונשמתי, בתשוקה ללא מעצורים. שיקרע לי את החור לאלף עזאזלים. והוא אכן קרע. קריעה גדולה. מאד.

***

הוא קרע אותי מצחוק. אחרי כמה מפגשים אצלו באלנבי, כשכבר התחברנו חזק חזק ונכנסנו אחד לשני עמוק לתוך החור, משהו ברובי השתחרר וחוש ההומור שלו החל לצאת.

"אל תקרא לי רובי," אמר לי לילה אחד תוך כדי עישון סיגריה של אחרי. האור ממנורת הלבה זרח אדום בחדר החשוך. כיסוי המיטה המנומר נראה כמו ערימה של סוכריות. "תקרא לי זלמן." הוא נישק אותי ושיחק באשכי. "אתה תקרא לי זלמן, ואני אקרע לך את השושי."

צחקתי נורא. "תקרע לי את השושי? זלמן?" התפרקתי על המיטה מרוב צחוקים.

"אפוצץ לך אותה," אמר בשקט ואסף אותי אליו, מנשק ומלטף. המגע שלו הרטיט. חשתי בזרם חשמלי מזדחל לאורך גופי ואת חור התחת פועם חזק מההרחבה שכרגע קיבל. התעלפתי מאהבה. הרגשתי, שכמו שפער לי בור מאחור עם האיבר המסיבי, כך גם סדק את ליבי, השבור ממילא. רק נישואים מלכותיים עם הנסיך המרוקאי שלי, ומערכת יחסים סגורה של שנים ארוכות, בלי נשים, יוכלו לרפא את החלל שנוצר. כן. ללא ספק. רובי פיצץ לי את השושי.