בשמי ערב כחולים

אֵיךְ שָׁבְרוּ בַּחֲמַת זַעַם אֶת הַמִּדְרָכָה שֶׁחִבְּרָה בֵּין שְׁנֵי הַקִּבּוּצִים
וְהֵקִימוּ גֶּדֶר תַּיִל דּוֹקְרָנִית, שֶׁמָּא יָעֵז לַעֲבֹר מַשֶּׁהוּ אוֹ מִישֶׁהוּ
מֵהַצַּד שֶׁל הָאִחוּד לַצַּד שֶׁל הַמְּאֻחָד. אֲפִלּוּ הַצִּפּוֹרִים בַּצַּד שֶׁל
הַמְּאֻחָד כִּבְּדוּ אֶת הַגָּדֵר. אֶצְלֵנוּ הַכֹּל הָיָה בְּהִתְנַדְּבוּת.

אוֹתוֹ עֶרֶב הָיִיתִי רָגִישׁ מְאֹד,
אוּלַי בִּגְלַל הַמַּכּוֹת שֶׁחָטַפְתִּי בַּבֹּקֶר
וְרָצִיתִי שֶׁאַבָּא יִשָּׁאֵר אִתִּי עוֹד וְעוֹד

לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם אַבָּא לִקְרֹא אֶת
"בִּשְׁמֵי עֶרֶב כְּחֻלִּים בִּשְׁמֵי עֶרֶב צְלוּלִים
שָׁט לוֹ יָרֵחַ עָגֹל וּבָהִיר
חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ טִיֵּל וְדוּמָם הִסְתַּכֵּל..."
סָגַר אַבָּא בִּטְרִיקָה אֶת הַסֵּפֶר
וּכְשֶׁהִתְכּוֹפֵף לָתֵת נְשִׁיקַת לַיְלָה טוֹב
עָלָה מִמֶּנּוּ רֵיחַ טוֹב שֶׁל אַבָּאִים.

וְאָז, תָּפַסְתִּי בְּאוֹתוֹ חֵלֶק מֵרֹאשׁוֹ שֶׁהָיָה הֲכִי קָרוֹב לַפֶּה שֶׁלִּי,
בָּאֹזֶן, סָגַרְתִּי עָלֶיהָ בְּכֹחַ אֶת הַשִּׁנַּיִם וְסֵרַבְתִּי לְהַרְפּוֹת.
מֵאַחַר שֶׁהַזִּכָּרוֹן מְשַׁמֵּר רְגָעִים קָשִׁים עַד הַפְּרָט הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם,
אֲנִי זוֹכֵר אֵיךְ אַבָּא גָּנַח, הִתְרוֹמֵם בִּתְנוּעָה חַדָּה
כְּשֶׁאָזְנוֹ שׁוֹתֶתֶת דָּם, וּבְפִי נוֹתַר מְדַמֵּם כְּמוֹ זָנָב חָתוּךְ
וּמְפַרְכֵּס שֶׁל לְטָאָה הַחֵלֶק מֵהָאֹזֶן שֶׁנֶּחְתַּךְ. 

כָּל זֶה קָרָה מִזְּמַן גַּם אָבִי כְּבָר מֵת
כְּמוֹ הַרְבֵּה דְּבָרִים אֲחֵרִים.
אַךְ בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי שָׁב וְנִזְכָּר, 
עוֹלֶה בְּפִי כְּמוֹ גַּעֲגוּעַ חִוֵּר
כְּמוֹ כְּאֵב רְפָאִים יָשָׁן
טַעַם אָזְנוֹ הַחֲתוּכָה,
וּמִפִּי בּוֹקַעַת יִלְלַת הַכְּאֵב הַחַדָּה
שֶׁבָּקְעָה אָז מִפִּיו.