אחרית הימים

יום יבוא
ולא ישאר מי שינקה,
ואז יבוא האבק
ירד כמו פתיתי שלג,
ולאט לאט יצטבר
ויכסה הכל.
את כל גורדי השחקים
וערימות הזבל.
את כל המקדשים העזובים,
את כל מסילות הברזל
הדוממות.
את כל אלבומי התמונות העבשים
ואת כל הכלים שהשארנו בכיור,
ואין איש שינקה.

נהיה כולנו לעיי חורבות,
תקבר כל גאוותנו
וגבורתנו תהיה לתל.
אז יגור הזאב עם הכבש,
אז גדי עם הנמר ישכון,
והחרבות והאתים
יהיו לא יותר 
מחלודה מתפוררת.