דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַצֵּר

סִיימְתִּי לִקְרוא אֶת הַמִּכְתָּב הַמְּצורָף 

וְדַווקָא הַמִּשְׁפָּט שֶׁחָתַם אֶת סוֹף הַדַּף 

יוֹתֵר מִכָּל הַמילִּים כֻּלָּן - תָּפַס אֶת לִבִּי, 

כִּווץ בְּכְאֵב אֵיזוֹ בּוּשָׁה שֶׁבְקִּרְבִי. 

"אִם אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה אָרֹךְ הִנְּךָ רַשַּׁאי לְקַצֵּר" 

הָיָה כָּתוּב בְּרֹךְ, בְהִצְטַנְעוּת שֶׁל יוֹצֵר. 

וַאֲנִי דִּמְיַנְתִּי אוֹתוֹ יוֹשֵׁב וְנִזְכַּר 

מְנַסֵּחַ מְחַדֵּשׁ, כִּמְעַט בֶּטוֹן מְנֻכָּר 

אֶת כֹּל מָה שֶׁהָיָה; הָרְדִיפוֹת, הָעִינוּיים, 

הָעֲלִיָּה לְאָרֶץ כִּפְלִיטִים לֹא רְאוּיִים. 

אַרְבָּעָה עַמּוּדִים סָךְ הַכֹּל, סִפּוּר חַיָּיו, 

עֵדוּת שָׁחור עַל לָבָן, מְקֻפֶּלֶת בְּמִּכְתָּב. 

וְלִי כָּאַב עַל כָּךְ שֶׁנִּיצוֹל צָרִיךְ לְהִתְנַצֵּל 

(כִּי הסִיפּוּר אָרֹךְ וְלֹא מַתְאִים לְדּוֹר עָצֵל)

וְלָכֵן הוּא מַצִּיעַ, בָּעֲנָוָה מְבוּיַשַׁה -  

תְּקַצֵּר כַּמָּה שֶׁצָּרִיךְ, אַתָּה רַשַּׁאי, בְּבַקָּשָׁה. 

בְּמַזָּל, הַנִמְעָן הֶחָכָם בְּעֶמְדָּתוֹ הִתְבַּצֵּר: 

יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַצֵּר.

מכתב העדות של משה שפירא, יהודי יליד הונגריה וניצול שואה, מצורף לעמוד הזה של ארכיון בית לוחמי הגטאות. 

במכתב הוא מספר כיצד עזר להבריח פליטים, נתפס ועונה בידי קציני ס.ס., התגלגל בין כמה מחנות ריכוז ואז נשלח לאושוויץ והוכרח ללכת ברגל עד מחנה מאוטהאוזן. 

ליד חתימתו, משה שפירא מציע לנמען לקצר את סיפורו אם יש צורך, לא היה. יש דברים שפשוט אי אפשר לקצר.