זכרון השרירים
וְהָיִיתָ אַתָּה זִכְרוֹן הַשְּׁרִירִים
מַבְטִיחַ שֶׁכְּלוּם לֹא יָזוּז בִּפְנִים
שִׁרְיוֹן הֲגַנָּה שׁוֹמֵר
הֱיֵה חַיָּל
הֱיֵה לוֹחֵם
הֱיֵה פִילוֹסוֹף
הֱיֵה הוֹגֶה
הֱיֵה אוֹמָן
הֱיֵה יָזַם
רַק תִּזְכֹּר
אֶת הַשְּׁרִירִים חָזוֹק הַחְזֵק
כְּדֵי שֶׁכְּלוּם לֹא יָזוּז בְּפָנִים
הֱיֵה אַבְרָהָם
הֱיֵה מַשָּׁה
הֱיֵה סְטִיב ג'ובס
הֱיֵה רוֹפֵא
תַּעֲשֶׂה מַשֶּׁהוּ לַעֲזָאזֵל
רַק זְכֹר, זִכְרוֹן הַשְּׁרִירִים. הַחְזֵק.
וּבַלַּיְלָה חֲלֹם אֶת אָבִיךָ שֶׁמֵּת
אֵיךְ אָז בְּאַרְגַּז הַחוֹל כְּשֶׁנָּפַלְתָּ
רָץ אֵלֶיךָ בִּמְהֵרָה
עוֹטֵף אוֹתָךְ בְּיָדָיו הַחַמּוֹת
נוֹתֵן לַדְּמָעוֹת שֶׁלְּךָ לְהִתְעַרְבֵּב עִם שֶׁלּוֹ
לִזְלֹג עַל לֶחְיוֹ דָּמְעָה עַל דִּמְעָהּ
וּלְאַחַר שֶׁתָּקִיץ זְכֹר
אֵיךְ בִּמְקוֹם זֹאת אָמַר לְךָ "קוּם!"
שְׁרִירָיו מִתְכַּוְּצִים, שִׁרְיוֹן הֲגַנָּה
קָרְבָּן שֶׁל הַנְּסִבּוֹת הוּא וְאַתָּה
הֱיֵה גֶּבֶר, כָּךְ אָמַר, לֵךְ יָשַׁר
אֶת דִּמְעוֹתֶיךָ כַּוֵּן פְּנִימָה לְתוֹךְ תּוֹכְךָ
עַד שֶׁיִּבְּשׁוּ לְתָמִיד
כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה, בְּנִי, קָשׁוּחַ
אֲנִי, אַתָּה, בִּנְךָ
יַחְדָּיו נִזְכֹּר אֶת זִכְרוֹן הַשְּׁרִירִים