חֲוָויוֹת מֵהַשִּׁבְעָה
חוויות מהשבעה 1.
יושבים שבעה
אחים שישה,
בחמש וחמישה
נכנסים ארבעה
אנשים, שלושה
אוחזים בשני
זרים ואחד
שטוען בקול גדול שהנפטר היה אפס.
חוויות מהשבעה 2.
מעגל של כסאות
לבנים עם אנשים
שולחן עם משקאות
עוד שולחן מאכלים
פינה של אלבומי
תמונות וזיכרונות
וכל הנכדים
יושבים ומריצים בדיחות
חוויות מהשבעה 3.
טָעוּת בַּהֲגִיָּיה
לֹא שִׁבְעָה
שְׂבֵעָהּ.
חוויות מהשבעה 4.
עורכים תפילה
לבר-מינן
יוצאים לרחוב
לאסוף מניין
אבל הנפטר לא תמיד
היה איש נעים
פתאום כולם
נורא ממהרים...
חוויות מהשבעה 5.
השעות המתות
בהן איש לא בא
סוף סוף
אפשר לרגע
להיות עצובה
חוויות מהשבעה 6.
הדודה מכרכור
באה לגור
אצלנו בשבעה
ישנה על המיטה
שעוד לא התקררה
חוויות מהשבעה 7.
במעטפה עם התמונות
אפשר לראות
איך סבא אמיר
היה פעם צעיר
ובכל תמונה
שאני מסתכלת
עומדת לידו
מישהי אחרת
אז שאלתי את סבתא
שהרצינה, והביטה
והעצב שלה הפך יותר עמוק
"אני לא מאמינה, אני אמרתי לו את המעטפה הזאת לזרוק"
חוויות מהשבעה 8.
אצלנו בעדה
זה לא נהוג
להתאבל בקולי קולות
מקסימום מזילים דמעות
בשקט
לא צועקים
לא ממררים
לא מבליטים
מתכנסים
אוגרים
כאב
חוויות מהשבעה 9.
הראשונים מגיעים לנחם בשמונה ועשרים בבוקר
ממהרים לעבודה, יושבים כמה דקות, והולכים
אחר כך מגיעים המובטלים
או הפנסיונרים
או אלה שבחופשת מחלה
או שכירים שאת אף אחד לא מעניין מה הם עושים
כשיש להם זמן, והם לא מפספסים לקוחות מגיעים העצמאים,
יושבים כמה שיושבים וממשיכים לעסקים.
אחרי הצהריים באים המשקיענים
מתארגנים, אחרי העבודה
באים ביחד בקבוצה
מעלים זיכרונות מאיזו שהיא תקופה
בערב מאוחר נשארת משפחה
ואז
כשכבר כולם מוכנים לקראת שינה
מגיע מישהו בדחיפות, הוא רק עכשיו שמע
והוא מתנצל נורא ומצטער על השעה
אבל הוא הרגיש מוכרח לבוא עכשיו
הוא פשוט חייב כי בלעדיו
זכר המת יהבהב, יכבה
וייתם.
ואיש לא יזכור אותו, את זה שבא לנחם, לעולם.
חוויות מהשבעה 10.
יום שביעי
של שבעה
עושים עלייה
לחלקת הקבורה
עומדים ליד תלולית חומה
מדמיינים איך תיראה המצבה
תוקעים את השלט עם השם בחזרה באדמה
ואצים רצים הביתה חזרה
לסדר את הבית
לקום מהשבעה
שלא יהיה לנו
חס וחלילה
שמונה.
חוויות מהשבעה 11.
איך יודעים שהשבעה נכשלה?
כאשר ביום האחרון
הנכדה הקטנה
עמדה ושאלה
אם עכשיו כשנגמרה השבעה
סבא אמיר יחזור בחזרה...