סקירת ציביליזציות ומאפיינים
חלק שני : סקירת ציביליזציות ומאפיינים ייחודיים לתרבות המערב
ההיסטוריה האנושית היא היסטוריה של תרבויות. היו ציביליזציות רבות וכל אחת מתורבתת בדרכה שלה.
כמעט כל בתרבויות העיקריות במאה העשרים התקיימו לפחות אלף שנים או שהן צאצא של ציביליזציה אחרת שהתקיימה זמן רב כמו אצל הלטינית. הן עוברות שבעה שלבים ערבוב עיבור התרחבות תקופת סכסוך אימפריה עולמית ניוון ופלישה
כולן מתפתחות מתקופה של קשיים או סכסוך למדינה אוניברסלית ואחר כך לשקיעה ולהתפוררות.
מאחר והן ישויות תרבותיות ולא מדיניות הן יכולות להכיל יחידות מדיניות רבות שלכל אחת יכולה להיות צורת מימשל שונה.
בעבר היו 12 ציבליזציות עיקריות ששבע מהן לא קיימות עוד
מסופוטמית. מצרית. כרתית. קלסית. ביזנטית. מרכז אמריקה ואנדית.
חמש מהן ממשיכות להתקיים
הסינית [ סין קהילות סיניות בדרום מזרח אסיה וויטנאם וקוריאה]
היפנית
ההודית
האיסלאמית [ חצי האי ערב צפון אפריקה חצי האי האיברי. מרכז אסיה. התורכית. הפרסית המלזית וכמובן הערבית ]
המערבית [ אירופה צפון אמריקה ואמריקה הלטינית כולל מושבות אירופאיות כמו אוסטרליה וניו זילנד דרום אפריקה וגם ישראל.]
אמריקה הגדירה עצמה במאה העשרים כחלק מיישות רחבה: 'המערב' הכוללת את אירופה ואת עצמה כמנהיגה של היישות הזו . כיום כולם משתמשים במונח 'המערב' לתיאור מה שפעם כונה 'הנצרות המערבית'.
נוספו להן האורתודוקסית [מרכזה ברוסיה]
הלטינו אמריקנית- למרות שהיא צאצא של התרבות האירופית התפתחותה היתה שונה תרבותה היתה תרבות של מדינה קורפרטיבית ורודנית. יש בה דגש על קתוליות ומשלבת בתוכה תרבויות ילידיות שחשיבותן משתנה ממכסיקו פרו ובוליביה לארגנטינה וצ'ילה
והאפריקנית. – צפונה של היבשת וחופה המזרחי משתייכים לציביליזציה האיסלמית. דרומה אירופאי מערבי ויתכן שאפריקה מדרום לסהרה כולל השבטים יתלכדו לציבליזציה נפרדת כשדרום אפריקה תהיה מדינת הליבה שלה.
מתוך חמש 'דתות העולם': ארבע קשורות לציביליזציות עיקריות: הנצרות. האיסלאם. ההינדוניאיזם והקונפוציאניזם.
רק הבודהיזם התפצל לחטיבות שונות ולמרות שנותר מרכיב חשוב של התרבויות בחברות השונות, עדיין, התרבויות הללו לא יכנו את עצמן בתור ציביליזציה בודהיסטית.
היחסים בין הציביליזציות
לפני 1500 לסה"נ - כמעט ולא היו קשרים ואם היו היו קשרים מוגבלים ומקוטעים. הן היו נפרדות גיאוגרפית. באנדים לא היה קשר עם מרכז אמריקה. המסופטמית לא קיימה כמעט קשרים עם הנהר הצהוב. המרחקים ביניהן ואמצעי התחבורה המוגבלים לא איפשר ריבוי קשרי מסחר . תנועת רעיונות וטכנוליגה ביניהן נמשכו מאות שנים.
נציין שהיו קשרים טובים יחסית בין התרבויות במזרח הים התיכון בדום מערב אסיה ובצפון הודו.
וחשוב לציין את התפשטות הבודיהיזם מצפון הודו לסין. נציין כדוגמא שבסין המציאו את הדפוס ואת הסדר המיטלטל במאה השמינית לסה"נ וההמצאה הגיעה לאירופה רק במאה החמש עשרה. מרבית הקשרים המסחריים התרבותיים והצבאיים התרחשו בתוך הציביליזציותץ
עיקר המגע היה של כיבוש חיסול ושיעבוד ציביליזציה אחת את בניה של האחרת.
הנצרות האירופית החלה מתפחת כציבליזציה ייחודית במאות השמינית והתשיעית. אל היא פיגרה אחרי סין , העולם האיסלמי , ביזנטיון. כולם עלו על אירופה מבחינת עושרן שטחן כוחן הצבאי ובהישגיהן האומנותיים הספרותיים והמדעיים. בהדרגה נטלה האירופאית את ההישגים מהאיסלאם ומהביזנטיון. במאות האחת עשרה לשלוש עשרה החל תהליך התעצמות המערב ואירופה כשבמקביל נוגריה פולין סקנדינביה וארצות החוף הבלטי המירו דתן לנצרות המערבית ואימצו את החוק הרומי. תוך שגם ספרד עוברת לתרבות המערבית. ב1300 הכוח התורכי מוטט את האימפריה הראשונה של מערב אירופה.
אך ב1500 לסה"נ תרבות אירופה עברה תחיה מחדש ופיתחה מסחר וטכנולוגיה שמיצבה אותה גבוה בעידן החדש של הפולטיקה העולמית.
כל חצי הכדור המערבי וחלקים ניכרים של אסיה נמסרו לשלטון אירופי. לקראת סוף המאה התשע עשרה הרחיב האימפריאליזם המערבי את שלטון המערב כמעט לכל אפריקה , הודו ומקומות נוספים באסיה. כל המזרח התיכון מלבד טורקיה. וחוסלו הציביליזציות של האנדים, המרכז אמריקנית, ההודית והאיסלאמית.
רק הציביליזציות הרוסית היפנית והאתיופית שמשלו בהם קיסרים ריכוזיים מאד עמדו בפני הסתערות המערב ושמרו על קיום עצמאי של ממש.
צמיחת המערב התרחשה על רקע המבנה החברתי ויחסי המעמדות במערב פיזור הכוח בין בתי אצולה איפשר תחרות ומשאבים. צמיחת הערים והמסחר. התפתחו מנגנוני מדינה. ועמי המערב פיתחו מודעות לאומית. אולם הגורם החשוב ביותר היה עליונות טכנולוגית. המערב המציא אמצעי ניווט ימיים ויכל להגיע אל עמים ויבשות רחוקות. המערב פיתח יכולות צבאיות באמצעות סדר משמעת וארגון. היתה זו המהפכה הצבאית שהניחה בסיס לארגון צבאות בעולם. לא בזכות עליונות רעיונית כבש המערב את העולם ולא בזכות ערכיו וריה האנושית. היקף הסחר העולמי היה הגבוה ביותר . עד לשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים. כשאמרו ציביליזציה התכוונו לציביליזציה מערבית כל היתר הוגדר פרימטיבי. החוק הבינלאומי היה החוק המערבי. מערכת בינלאומית היתה של מדינות לאום ריבוניות ומתורבתות . שקיימו יחסי גומלין שיוויוניים. אך נלחמו אלו באלו. בין מדינות אירופה היה השלום היוצא מהכלל. לא הכלל. המלכה ויקטוריה באנגליה מלך ספרד ועוד.
האימפריה העותומאנית [ טורקיה] ששלטה ברבע מאירופה ועדיין לא ראו בה חברה במערכת הבינלאומית האירופית. כונתה בבוז " האיש החולה על הבוספרוס".
במשך מאה וחמישים שנה נאבקו מדינות ונסיכי אירופה על מלחמות שושלת ודת. וכך נוצרו מדינות לאום.
אחרי המהפכה הצרפתית תמו מלחמות המלכים והחלו מלחמות העמים.
ב1917 המהפכה הרוסית הוסיפה נדבך אידיולוגי לסכסוך בין העמים.
הפשיזם הקומוניזם והדמוקרטיה הליברלית נאבקו עד לשיא בתקופת המלחמה הקרה. כל מעצמה הגדירה עצמה באמצעות האידיולוגיה שלה.
המרקסיזם עלה ברוסיה ואז בסין ובוויטנאם שיקף שלב מעבר מהמערכת האירופאית הבינלאומית למערכת מרובת ציביליזציות.
המרקסיזם שהיה תוצר של הציביליזציה האירופית לא השתרש בה. ואליטות מהפכניות ייבאו אותו לחברות לא מערביות כדי לקרוא תיגר על כוחו של המערב.
אין להקיש מהתמוטטות האידיאולוגיה הזו בברה"מ ובגוש הקומוניסטי שהחברות האלו ידבקו באידיואולוגיה המערבית האחרת.
במאה העשרים עברו יחסי הגומלין למצב של מערכת מרובת ציביליזציות.
החל ה'מרד כנגד המערב' וכוחו התמעט. המערב עבר למצב של תגובה על התפתחויות בציבילזציות שאינן מערביות . החברות הלא מערביות לא היו דבר שהוא מעצב אלא הן מניעות את ההיסטוריה שלהן ושל המערב.
נקודות לציון:
המערב מתנהל בצורה מדינית של דמוקרטיה. לכן המדינה האוניברסלית שלו אינה אימפריה אלא צירוף של פדרציות קונפדרציות משטרים וארגונים בינלאומיים.
המערב לא יצר דת מרכזית. כל הדתות הגדולות קדמו למערב. ועם שקיעת המערב החלה עליה בכוחן של הדתות כאמצעי להגדרת זהות.
ההפרדה בין דת למדינה שוקעת עם שקיעת המערב. והדת נדחקת יותר ויותר אל עניינים בינלאומיים.
כל ציביליזציה רואה את עצמה כמרכז העולם . המערב נעשה אחד מבין רבים ולא עוד הכותב העיקרי של ההיסטוריה כשהוא במרכזה. יש ריבוי נרטיבים. לאו דווקא שלו.
בשלהי המאה העשרים החוקרים המערביים עדיין דגלו בתפישה צרת האופק לפיה הציביליזציה האירופית של המערב היא היום הציביליזציה האנויברסלית של העולם .