אני חי בנקיקי הזמן.

אותם רגעים חמקמקים - חלקלקים, 
שחולפים בין עכשיו לעכשיו.
טיפות טל על העלים.

מחשבות פואטיות מהוסות,
לא מנוסחות, 
מעוצבות או אפויות. 
עת הנך ישן בזרועותי,
בין אתמול ומחר.

וים השינה נסוג וגואה מעליך,
שוטף את עפעפיך. 
ובמערבולות, חלומות מתערבבים עם מציאות, 
בטרם ישקעו כחול בעמקי נפשך הערה.

זו האדמה עליה תצעד מחר.


''שלום שלום!'',
הנה היום.