נהר נאגאנו 2009
אורו מאצ'ה
2 ליוני 2020
·
דקת קריאה, 71 מילים
העברתי חצי שעה עם הזקנים בנהר,הם כולם גראמפים על אמת,הפעם לא ראיתי בקמטים שלהם תווים החוזרים אחורה לשלב הילדות כמו שפעם כשרק חלפתי לידם מדבשת בהתנשפות אלא ממש קמטים כמו של רוגז או של צער,
-"אי אפשר לחזור להיות צעיר במאה אחוז"
אמר אחד מהם שיערו ג'ינג'י חלוד
"גם לא בשלושים..."
הוסיף אחד אחר,והאובהצ'אן עם השיער הוורוד והמייקאפ שנגע לי בריסים פסקה שזו תחרות בלתי נגמרת נגד צעירים שעולים עליהם במספר ההתאבדויות...
הם לא מספיקים להצטער.
הדף נקרא 64 פעמים
אין תגובות
הבו לי דף באקראי
בצע לוגין על-מנת להגיב
כאן