רומן לא-כתוב
כבר כמעט חודש שאני מנהלת רומן עם הרומן שלי.
יש בינינו חוזה לא-כתוב שבו שנינו מסכימים להיות חלק ממשהו, בלי לדעת לאן זה יוביל בסוף ואם בכלל ייצא מזה סוף.
בהתחלה הייתי נפגשת איתו פעם בשבוע בשישי בערב על צלוחית של ערגליות תות. ברגע שהיה קליק ראשוני הייתי מוצאת את עצמי חושבת עליו גם במקלחת או רגע לפני שאני הולכת לישון. הוא היה מלווה אותי ברגעים ריקים וממלא אותי בהתרגשות מופלאה, סודית.
מעטים יודעים על מה שבינינו. פעמים בודדות יצא לי לספר עליו למישהו, וגם אז זה היה תמיד בהסבר צולע, במילים מגומגמות, במבוכה. איך אפשר בכלל להסביר את מה שאני מרגישה כלפיו?
לא תמיד הכול ורוד.
פעם אחת הרגשתי שפשוט נמאס לי ממנו. היה לנו סוף שבוע אינטנסיבי למדי אחד עם השני והרגשתי שאני לא רוצה לראות אותו יותר, שזה גדול עליי, כבד מידי.
גם כשניסיתי לחזור אליו כמה ימים לאחר מכן התעוררה בי אותה תחושת מיאוס. הוא משעמם אותי, נחרדתי, הוא בנאלי וצפוי. הגעתי למסקנה שאני לא מבינה לאן הרומן הזה מתקדם ולא רואה סיבה להמשיך אותו ככה. כאבתי את התחושות האלה, אבל לא הייתי יכולה להתעלם מהן.
ניסיתי להיות קצת לבד. הייתי בבית וקראתי ספרים, בלעדיו. מידי פעם תהיתי מה יקרה אם נפגש לכמה דקות, רק להסתכל אחד בשני, בלי לגעת, בלי לחדור פנימה. ערב אחד התפתיתי - ונסחפתי. קראתי אותו מכף רגל ועד ראש ופתאום זה לא היה נראה כזה נורא, פתאום הרגשתי שאולי יש עם מה לעבוד וחבל שאני מוותרת כל כך מהר. ניצתה בי מחדש תקווה.
אחרי שבוע קבעתי להיפגש איתו שוב בצורה מסודרת. בלי ביטולים. הפעם, הבטחתי לעצמי, אתן לו הזדמנות אמיתית. זה עבד - הכול היה שם שוב. ההתרגשות, תחושת ההצלחה, הביטחון שאנחנו צועדים לקראת משהו טוב. כמה שמחתי שיש לי אותו, כמה שמחתי לחזור.
כשניתחתי בדיעבד את הפרק הזה ביחסינו, הבנתי ששלב ההתאהבות בינינו נגמר אבל זה לא סימן שצריך לוותר, להיפך. זו הזדמנות לבדוק אם יש כאן סיכוי למשהו אמיתי, לראות מה יש לשנות, איפה כדאי לשפר.
רומן זה התחלה ואהבה לא תמיד פורחת על ההתחלה, יש דברים שצריך לגלות לאט לאט.
מאז אני חגה סביבו בזהירות. בוחנת, לומדת, מזהה מתי אני רוצה אותו באמת, מתי הוא מסתדר לי כמו שאני אוהבת ומתי צריך לתת למרחק לשלהב אותי מחדש.
בשבוע הבא ימלא לרומן בינינו חודש. אני אוספת הישגים קטנים, משברים, מודדת את סך הרגשות שלי כלפיו לאורך כל התקופה, עושה רשימה של יתרונות וחסרונות.
8 בעד, 5 נגד. הסיכויים לטובתו.
אני ממשיכה את הרומן עם הרומן שלי ומקווה שהוא יתפתח למשהו טוב. לכל אחד מגיעה הזדמנות, לא?