מסרבת לאביב

החלון בסלון ביתי פונה למזרח

בשש ושבע עשרה דקות

פוצע אותי אור בוהק מדי

אני קמה מוקדם

יחסית לאישה

שלא רוצה לקום כלל

יכולתי לוותר על הפרץ הזה

של השמש מבעד לחלון

לו הייתי נשארת לשכב מתחת לשמיכה העבה

במיטה שלי עוד חורף

אני מסרבת לבוא האביב

למרות שהאור מתפרץ לתוכי

למרות שחם

למרות שבלילות אני נלחמת בשמיכה העבה

מוציאה כפות רגליים, ואז ירכיים

ואז את כל גופי- החוצה ממנה

ועדיין, מסרבת לאביב

לעונת המעבר

לשינוי המיוחל, החמקמק

אני יודעת שאין טעם 

להתווכח עם עונות השנה

אבל אני מסרבת לאביב

כי הקיץ מעבר לפינה 

ואז סתיו ואז שוב חורף

וכן הלאה

דבר אינו נשאר

אני מסרבת לכל דבר שלא נשאר

זה כל מה שיש בכוחי לעשות

ברגע זה ממש.