געגוע (?)

אני רואה את זה עכשיו רק בתמונות. וכשאני רואה את זה, משהו נצבט לי בלב. יש משהו עצוב, על זה שאני לא שם איתם. שפעם הייתי ועכשיו לא. על איך שהיא ולא אני. שבחרו אחרת. נו, אולי זה געגוע.

חשבתי שאני לא מתגעגעת לשם. בעצם לא, אני יודעת את זה. אני לא מתגעגעת. אז מה זאת התחושה הזאת שעולה כל פעם, מציקה ולא נותנת לישון?

אולי זה געגוע לרעיון, למה שזה היה אמור להיות, למה שרואים בסלפי, בחיוכים המבויימים. כנראה שזה בעצם הרצון הבסיסי של כל אדם - להיות שייך. להיות חלק ממשהו, להגיד שאני משם, אני איתם, משלהם.

אז כן, כולם רוצים בית, אני לא שונה בזה מאף אחד. וכן, אולי יכולתי להיות שם עכשיו. אבל לא, אני לא מתחרטת על כך שלא נשארתי. כי הייתי שם. ואני יודעת להגיד בוודאות - לשם אני לא רוצה להיות שייכת.