חֲלָקִים

טראח. התפרקתי לחלקים.
קודם התפרק חלק גדול, וכשניסיתי לסדר נפל עוד חלק. ואז נפלו עוד ועוד חלקים: גדולים, קטנים, מורכבים ומפורקים. בהתחלה עוד ניסיתי להרכיב מהזיכרון, אבל כלום לא התחבר. אז פרקתי כבר הכל. מה שעוד לא נפל - הפלתי, ומה שכבר התפרק - פרקתי לחלקים יותר קטנים. וזהו, הייתי מפורקת לחלקים הכי קטנים שיש. הכי הכי קטנים. זכרתי שיש לי עוד את הוראות ההרכבה. בטח יהיה יותר קל לעבוד לפי ההוראות מההתחלה. תמיד אני שומרת את ההוראות. יש לי מדף שלם של הוראות. הוראות הרכבה לשידה, למיטה, לארון, למדפים, לכסא המסתובב ולספה העקומה שתמיד נופלים ממנה. יש לי הוראות הרכבה להכל.
ולי. גם את הוראות ההרכבה שלי שמרתי.

פרשתי את כל החלקים על מחצלת גדולה,
מנסה לסדר לפי קבוצות: 
ברגים, אומים, דיסקיות,
פחדים, תשוקות, אהבות,
רצונות, כמיהות, תאוות,
אטמים, גומיות, רצועות,
מגננות, חששות, בהלות,
ביטחון, חולשות, הימנעויות,
חלקים משוננים, חלקים מעוגלים,
גלגלי שיניים, חישוקים, מוטות,
טבעות עם זיזים, טבעות עם חורים, טבעות חלקות,
מעצורים, דיכוי, משקעים,
אלקטרוניקה עדינה, מכניקה מסובכת,
היגיון, שיגעון, התעלות, יצירה, 
דברים שצריך, דברים שרוצים,
משאבות, צינורות, שסתומים...
קבוצות קבוצות סידרתי אותם.
כמו חיילים או אולי נידונים למוות.
לא הצלחתי להחליט.

מעט מעליהם הנחתי את חוברת ההוראות, 
בעמוד הראשון,
עוד לפני השלב הראשון בהרכבה,
בעמוד שיש בו מסדר זיהוי של החלקים:
מה צריך להיות ובאיזו כמות, עם ציור בקנה מידה תואם.
אך המסדר שלי כשל.

5XA1 הם חמישה זיזים קטנים מעוגלים.
היו לי רק 4, והם היו בכלל אליפטיים.
3XA2 אלו שלושה מוטות עם חריץ בקצה.
לי היו 6, והיו להם שני חריצים צרים ובקצה השני הם היו מחודדים.
A3 בכלל לא דומה למשהו שיש לי.
C7 נראה בכלל מחומר אחר.
D5 היה דומה לכל כך הרבה, אך לא זהה לכלום.
וכך הלאה גם עם G4, A13, D20, H8....
בערימה שלי חלקים לא דומים,
עם זיזים משונים, זויות, עיגולים.
אולי טעיתי בהוראות?
אבל הרי הרכבתי מהן. אני זוכרת.
קיבלתי רק חוברת אחת, כלומר ארבע חוברות בארבע שפות.
אבל בכולן היו אותן ההוראות.

וכלום לא מתאים למה שברשותי,
לא נראה בכלל כמו בתמונה, 
לא בכמות, לא בתכונה.
זה בכלל לא מתאים.
זה הרי לא יכול להיות.
אני הרכבתי. אני משוכנעת.
הרי הרכבתי פעם לפי ההוראות.

כבר כמעט בכיתי.
דמעה של ייאוש זלגה על החלק שהכי דומה ל-B5, אבל כאילו להרגיז הוא נראה כמו ההפך הגמור שלו. ובלי הוראות לא אדע להרכיב חזרה. 
אז אשאר רק חלקים? 
או אולי רק הוראות?
מה אני יותר בעצם? חלקים או הוראות?
מרכיבים או הנחיות?
ואז ראיתי מספר: שירות לקוחות

חייגתי מיד - לא בזבזתי זמן. 
הקול בצד השני היה מנומס אך חסר סבלנות.

סיפרתי לו על A1, על B5, רטנתי על C7,
ועל כל ה-Cים האחרים. 
"הם פשוט לא דומים" יבבתי "הם לא מתאימים".
הקול רק מידי פעם הגניב אנחת ייאוש.
זו כנראה לא השיחה הראשונה שהם עושים.
מחכים רק לרגע שבו אני אאשים אותם, אוסיף איום בתביעה ואולי אפילו אבקש החלפה. אבל לא רציתי לתבוע, לא רציתי פיצוי, לא אשמים. גם החלפה לא רציתי. לא רציתי אחרת. רציתי רק שיסבירו לי איך מרכיבים את החלקים. רציתי שמישהו יסביר לי למה שלי בכלל לא דומים.
"תראי," אמר הקול בשירות אחרי שתיקה ארוכה. "כבר לא מייצרים כאלה חלקים" הנחית את הפצצה. "אבל..." ניסיתי להסביר, אך הקול קטע:
"אפשר אולי לבדוק במלאי, אבל זה ייקח הרבה זמן". כבר כמעט פרצתי בבכי. "אבל יש לי את כל החלקים" זעקתי. "שמרתי את כולם וסידרתי בקבוצות. הם פשוט לא מתאימים להוראות".

הקול של שירות הלקוחות שתק לרגע ואז סינן: "ברור שלא. ההוראות מתאימות רק להרכבה ראשונית". ואחר כך הוסיף "אחר כך ההוראות לא תקפות, וגם אין אחריות". שתקנו. אני שתקתי, והקול של שירות הלקוחות שתק. "אז עכשיו אני חלקים והוראות להרכבה ראשונית?" שאלתי. הקול של שירות הלקוחות גיחך. ואני חשבתי שזה מאוד לא שירותי לגחך - בטח לא בשירות לקוחות.

"אחרי ההרכבה הראשונית - ההוראות משתנות" חזר הקול על ההסבר. "החלקים משתנים, ולא מתאימים כבר לשום הוראות. וכמו שאמרתי: גם אין אחריות". פסק הקול של שירות הלקוחות. שוב שתקנו, והשתיקה שלי הפכה לסימן שאלה שתלוי באוויר.

"איך התפרקת?" הוא לבסוף שאל בקצרה. "פירקו אותי" הודיתי. "התפרקתי כי פירקו אותי". "תקשיבי," פתאום הקול נשמע עמוק. "זה פשוט, ואולי היינו צריכים לציין את זה בגב ההוראות, אבל מי שפירק אותך ידע גם להרכיב".
שוב שתקנו.
הייתי קצת המומה.
זה היה בניגוד להוראות. אני די בטוחה.
מצד שני, בין כה וכה אין אחריות.