כרוניקה של ג'וינט קטלני 4

"יש לנו כאן 30 סוגים שונים של חשיש ומריחואנה מכל העולם," אמר הבחור מלמטה, בבר של הסמים. הוא היה גבוה וקירח, רזה מאד עם עור חיוור, ידיו וצווארו מכוסים בקעקועים. היו לו עיניים ירוקות, קרות ורעות, ולמרות שחייך בסימפטיות, תום שפיגל לא התחבר אליו בכלל. "את רוב הסוגים אתה יכול לקחת בג'וינט מגולגל, אם בא לך ככה, לא להשקיע, ואת הכול אתה יכול לקנות בשקיות של 10 גרם." הוא הזיז את היד כחושף בפני תום את הדלפק, שהיה שולחן מחולק לתאים קטנים ומכוסה בזכוכית. בתוך כל תא נמנם סם קל מסוג אחר. תום הרגיש לרגע כמו בתצוגה במוזיאון הטבע הבינלאומי. "יש לך סוג מועדף? חוויה שחווית פעם ואתה רוצה לשחזר?" שאל הארס ההולנדי וחייך חיוך ממזרי.

"יש לי חיבה מתוקה וקדמונית לחשיש מרוקאי שעישנתי אצלכם לפני שנה וחצי," תום נשען קדימה כדי להתבונן מקרוב בסמים החיים. גושי הסם פעמו לאור הניאון בגוונים של חום וירוק והבריקו בתאים הקטנים. "אני יודע שיש כמה סוגים של חשיש מרוקאי, אבל אני לא יודע איזה זן מהם עישנתי. מה שאני כן יכול לומר, זה שהיה לי מפנק במיוחד."

"או, חבר, כמה נורא בשבילך!" קרא הארס בנימה זרה שטומנת בחובה תרמית בלתי נמנעת. "בדיוק נגמר לנו היבול של החשיש המרוקאי! כמה נורא! אבל אל תדאג - יש לי בדיוק את התערובת בשבילך: גראס הידרו הולנדי מקורי ומשובח, בתערובת בלתי מרוססת!"

"בלתי מרוססת?" שאל תום מתוך מחנק.

"בהחלט! גראס הידרו עסיסי במיוחד. אתה תעוף לחלל בפיצוץ אורגזמי, כל הדרך עד להארה!"

"אבל זה גראס! הוא... פעיל יותר. בחשיש יש משהו שמרגיע ומלטף..." תום התבונן במצוקה בתאים הקטנים וחיפש בגושי החומר את החשיש המרוקאי של פעם. הוא לא ידע את נפשו.

"ומה נראה לך, שגראס הידרו יחטיף לך מכות? גם הוא מפנק ומלטף, רק בצורה אחרת. סמוך עלי, אל תיקח שום דבר אחר. וחוצמיזה, את המרוקאי אתה כבר מכיר. קח משהו שעוד לא ניסית - הידרו הולנדי פריך וצלול. תאמין לי, אתה תעוף בשמי הקריסטל אל תוך השמש!" הארס פנה לשידה שבפינת הבר - תום הבחין בקעקוע של ברקוד על עורפו - והוציא מאחד התאים ג'וינט ענק, עצום, ממש טיל מגולגל.

"הנה, קח, סמוך עלי. הוא יעשה לך את היום."

***

תום שפיגל לא ידע, האם עליו להמשיך להתנגד לבחור ההולנדי הרע למראה, בשם זיכרונות התענוג המרוקאי, או, שמא, עליו לקפוץ על ההזדמנות לחוות משהו חדש לגמרי, שטרם הכיר? היה לו קשה להחליט. בגדול, חש שבור מהמחשבה שעליו להיעקר מזיכרון החישוש המתוק ולצאת לרחוב כדי למצוא קופי שופ *אחר*, בו ימצא חשיש *לא מוכר*, עבור חוויה *לא ברורה*. אולם לאחר כדקה, להפתעתו, תחושת אובדן הפינוק המרוקאי, התחלפה בתחושה מפעמת של הרפתקה: תום שפיגל חש בלבלוב רגשי הנובע מצניחה חופשית לתוך אקשן זר ובלתי ידוע, באקסטזה חושית אשר פורצת מתוך ידיעה על סכנה ברורה אך לא מיידית, בבליץ קוסמי חסר גבולות. "אולי איהנה מעבר לכל דמיון?" חשב תוך כדי שהריח את הג'וינט הגדול מצד לצד. "אולי הארס ההולנדי סתם נראה נוכל, והאמת היא, שהוא דואג לי לסוטול חדש, חדיש ומחודש, בשיטה ההולנדית? האם זה סיכון שעלי לקחת?" תום באמת לא ידע. אבל זה בטח לא מה שישבור לו את היום.

"נו, טוב," אמר לבסוף, "תביא את ההידרו".

המשך יבוא