תפילת האישה

כטוטפות בין עיניך

מטביעה את שפתיי בך,

מקבעת מזוזותיי בסיפך

ומחכה לברכה.

הנץ עם שחר מתפתלת סביבך,

וקוראת בקול גדול:

"מודה אני לפניך!

בשעה שהחדרת נשמתך בשלי".

מנחה אני לרגליך

ואתה בעמל יומך.

מי יתנני היות הארוחה המפסקת שלך.

ואמרו אמן!