נדפק המזגן

אתה קורא לעצמך סופר? יא חתיכת כלומניק. לכתוב מאה מילים זה לא ספרות, לכתוב מאה מילים זה משהו שכל אפס מאופס יכול לעשות. תראה את הבן של רינה, זה לומד מחשבים ויצא ממנו משהו בסוף. לא כמוך, שיושב מול המחשב ובמקום לתכנת ולעשות משהו מועיל יושב וכותב מילים ועוד מילים ועוד. ומה יוצא? כאילו מישהו יקרא! אתה שומע אותי? שומע?!! תוריד את העיניים מהמסך ותסתכל לי בעיניים!

הוא טרק את הדלת, ואיך שהתרחק בכמה צעדים, הרגיש שהוא רוצה להכנס למיטה, לכסות את עצמו ולבכות. לבכות כל כך חזק עד שיקיא וימות. שוב פעם שכח לקחת את הכדורים. וחוץ מזה אוגוסט, ונדפק המזגן.

זהו הסיפור נגמר או שממשיך כאן